עברית  |  English  |  
ארכיון-לקריאת ניוזלטרים  |  הצטרפו אלינו לפייסבוק  |  לקבלת תמיכה: 03-6708811  |  
קבל ספר במתנה !


לחץ כאן



   

שוקו, לחמנייה ושטיפת מוח

הם מתייצבים בקייטנות, מלמדים את הילדים על אהבה, צניעות ומין בטוח, ובסוף אפילו מחלקים פרסים  אלא שמאחורי מתנדבי "העמותה לשגשוג וביטחון", מתברר, עומדת לא אחרת מהכת הסיינטולוגית השנויה במחלוקת. בעמותה מתעקשים שלא מדובר בפעילות מיסיונרית: "המטרה היא לשפר את הערכים בחברה",  אבל ההורים שהופתעו זה לא משכנע: "איך מעבירים פעילות כזאות בלי לשאול אותנו בכלל?"

 

 

       

 למצולמים אין קשר לכתבה

 
07/08/07
 
 
"אל תהיה מופקר. מין הוא צעד גדול בדרך לאושר וחדווה. אין בו כל פסול אם נוהגים בו בנאמנות והיגיון... אל תיקח סמים.... אל תגזים בשתיית אלכוהול" (מתוך החוברת "הדרך אל האושר").

תחילת אוגוסט 11:00 בבוקר. ע' בן השבע פותח את הבוקר, כהרגלו בקיץ הזה, בקייטנה יומית בקיבוץ נחשולים שליד זיכרון יעקב. אם תשאלו אותו, הדבר החשוב ביותר בעולם כרגע הוא ללא ספק שיקנו לו לגו במתנה ליום-ההולדת. הוא לא יודע מה זה סמים, לא ממש נגע אי-פעם באלכוהול ובנות המין השני מעניינות אותו כקליפת השום. אבל בקייטנה, מתברר, מתעקשים לחנך אותו כבר בשלב המוקדם הזה לכך שעם כל הכבוד ללגו, הכי חשוב שהוא לא יהיה מופקר.

קצת אחרי ארוחת הבוקר מתייצב מול ע' וחבריו קובי חליפה, מתנדב של "העמותה לשגשוג וביטחון במזרח התיכון", ומספר לילדים על העולם המושלם של "הדרך אל האושר". בין טבילה בבריכה לשוקו ולחמנייה סופגים הילדים כללי מוסר כמו "טפל בעצמך", "היה מאופק" ו"חייה עם האמת". כללים די פשוטים, שנכתבו על ידי ל. רון האברד, מייסד דת הסיינטולוגיה. כן, מתברר שהדרך אל האושר, ילדים, היא בדרך אל הסיינטולוגיה.

זה יכול לקרות גם בקייטנה של הילד שלכם. המרצים החביבים של "העמותה לשגשוג וביטחון במזרח התיכון" חוצים את הארץ בקיץ הזה, ומעבירים למאות ילדים הרצאות בניחוח מיסיונרי עז. אתכם, מיותר לציין, אף אחד לא יטרח לעדכן לגבי התכנים ה"מיוחדים". שטיפת מוח? מה פתאום – אם שואלים את אנשי העמותה, הם בסך הכל באים אל הקייטנות כמחווה של רצון טוב והומניות כדי ללמד אותם ערכי מוסר בסיסיים המילה סיינטולוגיה היא לא מילה גסה אצלם, אבל בהחלט מעדיפים לסנן אותה בשקט. לא ליצור קשר ישיר בינה לבין העמותה. את הקישור בין העמותה לתנועה שהוכרזה בישראל באופן רשמי ככת לכל דבר. לא סתם החליט משרד החינוך בשנת 2003 להוציא חוזר מנכ''ל על-פיו פעילות "הדרך אל האושר" אינה מאושרת על ידי המשרד ואין להשתמש בתכניה בבתי-הספר.

אלא שבקיץ, יודעים בעמותה, רוחש בחוץ עולם שלם של קייטנות שאינן קשורות באופן ישיר למשרד החינוך. וכשהמדריכים רוצים לקחת קצת מנוחה, למה שלא יקצו שעה לבחור הנחמד שרוצה ללמד את הילדים על צניעות, ענווה ומין בטוח? העמותה מרחיבה את פעילותה כמעט מדי יום, ובשבועות האחרונים אפשר למצוא בקייטנות בארץ פרסומים בנושה "אהוב ילדים ועזור להם", הרצאות הטעם "הדרך אל האושר", משחקי תפקידים – והכל בהתנדבות. בסיום כל פעילות, כדי שייצאו מרוצים ושמחים, הילדים אפילו מקבלים פוסטר שבידך במקום בולט בביתך", רשום עליו, "ובקש ממישהו שיצלם אותך כשאתה עומד לידו. שלחו לנו את התמונה ותוכלו לזכות בפרס מדליק".

חוברת הקסם

"ילד הוא כמו לוח חלק. אם תכתוב עליו את הדברים הלא נכונים, הוא יאמר את הדברים הלא נכונים... החברה בת זמננו תפורה להוביל לכישלונו של הילד" (מתוך הפרק "אהוב ילדים ועזור להם").
הילדים יושבים במעגל סביב קובי חליפה. חלקם רדומים, חלקם משתובבים, ורק מעט מקשיבים. בזמן שחליפה מהגג על העולם האוטופי שאליו העמותה שואפת להגיע, הם בוהים בחלל החדר. "אני בכלל חושב שעולם מושלם זה עולם שמורכב מלגו", צוחק ע' ומתנדנד בכיסאו בגאווה. חליפה כותב על הלוח את המילים "אושר" ו"אלימות" אחת מול השנייה כמרד לרף האושר שעולה ככל שהאלימות יורדת. בידו הוא מחזיק את החוברת "הדרך אל האושר", אותה הוא מגדיר כ"חוברת קסמים". "ראש מטה המשטרה בלוס אנג'לס חילק אותה לתושבים, וכמות הפשעים בעיר ירדה", הוא מסביר לילדים.

"מי יכול לספר לי מה משמח אותו?" שואל חליפה. חמש ידיים מורמות באוויר: א' מאושר כשמגיע סוף הלימודים: ג' כשהוא הקבל מתנה ליום ההולדת: מ' הייתה מאושרת כשחזרה לארץ אחרי מגורים בחו''ל: ד' היה מאושר כאשר סידר את החדר שלו לקראת בוא ההורים הביתה. וכאן, חליפה מגלה לילדים סוד חשוב: "האושר מגיע כשאנחנו עושים מישהו אחר מאושר. מי יכול לספר לי על מעשה רע שהוא עשה?" מקשה חליפה. הידיים שהורמו קודם בגאווה נשארות על הכיסאות, ורק ילדה אמיצה אחת מספרת בשקט שרבה עם חברתה ואפילו קיללה אותה קצת. אחריה מתוודים עוד מהילדים על חטאים דומים, והמדריכה, מצדה, מספרת על מעשה רע שעשתה לפני כ-30 שנה, כשהייתה בגילם. "אתם רואים, ילדים, כשאנחנו עושים מעשה רע אנחנו סוחבים אותו איתנו כל הזמן. המעשים הרעים הם כמו שק תפוחי אדמה שתלוי לנו על הגב. אם לא יהיו לנו מעשים רעים, נוכל להיות יותר מאושרים" מסביר חליפה, ולא שוכח להוסיף: "בחוברת יש את כל הכללים כיצד להיות יותר מאושרים".

בחלק האומנותי, חליפה יוצר משחק תפקידים בין הילדים. בהצגה הראשונה משתתפים שלושה שחקנים: הילדים מדמים שיחה בבנק בה הפקיד גוער בלקוח שהכסף בחשבונו אזל, ולאחר מכן הלוקח כועס על בתו שדיברה בסלולרי בסכום גבוה מדי. התוצאה: הילדים עצובים ורף האושר שלהם יורד. בהצגה השנייה השחקים הילדים בוועדת קישוט שצריכה להחליט האם לקשט את הכיתה או לא. חליפה מבהיר את מוסר ההשכל, למקרה שמישהו לא הבין: "אם מישהו עשה לנו משהו רע אנחנו יכולים להישאר בצד השלילי, ואז כולם עצובים. אבל כשמחליטים לשנות, כמו שוועדה הקישוט החליטה לייפות את הכיתה, כולם מאושרים".

חליפה מסיים את דבריו, ומגיע אל החלק החשוב באמת: חלוקת המתנות. כל ילד מקבל פוסטר מאויר, וכמובן את "חוברת הקסם". הילדים, בתמורה, מתבקשים לכתוב מה הפיקו מהפעילות. האפקט מיידי: "למדתי שאני יכולה לשלוט על כל חברתי לטובה או לרעה", כותבת אחת מהן. "אושר זה דבר טוב ועצב זה דבר רע", כותב אחר.

רגע אחרי, הילדים כבר עסוקים בארוחת הצהריים והרכבת שולחן פינג-פונג. החוברות מונחות על הכיסאות, ועל הלוח, ליד ציורי הילדים, תלוי הפוסטר של העמותה. "טפל בעצמך", "היה חרוץ", "היה מיומן".

 "אל תהיה מופקר"

"אנשים חסרי אמונה הם חבורה עלובה למדי. אפשר אפילו לתת להם משהו להאמין בו. אך כאשר יש להם אמונות דתיות, כבד אותם" (מתוך הפרק "כבד את אמונותיהם הדתיות של אחרים").
בעמותה מתגאים במיוחד בעבודה עם הילדים. ויקטוריה ליצ'נסקי, האחראית על פעילות הקייטנות, אומרת שרק בחודש שעבר העבירו המתנדבים פעילויות בבאר שבע, בקיבוץ יגור, בחולון, בקריית גת ובמקומות רבים נוספים. "היינו כבר בכל ערי ישראל", היא מדווחת. "הרי בכל עיר יש קייטנה, ואנשים פנו אלינו כדי שנעביר את הפעילות".

אלא שהורים, מצדם, לא תמיד מרוצים מהפעילות. לא כולם שמחים לראות את הילד הקטן שלהם, שרק שלשום למד לקרוא, בא הביתה עם מסרים כמו "אל תהיה מופקר". א', שילדתו השתתפה בקייטנה בצפון, שמח בתחילה כשהציגה בפניו את הפוסטר. "זה נראה כמו מסרים חיוביים בסך הכל, כללים להתנהגות טובה", הוא מודה. "אבל אז ראיתי מי כתב את הפוסטר, ובמקרה אני יודע שהוא מייסד הסיינטולוגיה. ואז הילדה שלי, בת השמונה, שאלה אותי מה זה מופקר. מה אני עונה לה? אני בהחלט לא מבין איך מעבירים פעילות כזו לילדים, ללא ידיעת ההורים. עובדה שמשרד החינוך החליט שלא לאשר את התכנים. אז לבוא במחתרת?"

גם ח', אם לילדה בדרום, התרעמה על הפעילות שבתה עברה בקיץ שעבר ללא ידיעתה. "כמו שהם מודיעים שהם לוקחים את הילדים לבריכה, אני צריכה לדעת אם הם עוברים שטיפת מוח", היא טוענת. "שוחחתי עם מנהלת הקייטנה, שטענה כי המסר הוא מאוד חיובי, והיא לא ידעה שהעמותה מייצגת את הסיינטולוגיה".

מנהלת הקייטנה בנחשולים, דלית להב, בכלל לא מבינה מה הבעיה. "זו פעילות שמתאימה לילדים מגיל אפס ועד בכלל", היא אומרת. "אין צעיר מדי בשביל התכנים, והמבין יבין".

למה ההורים לא מיודעים קודם לכן על הפעילות?
"אם ההורים היו מתעניינים כל יום מה יש, הם היו יודעים. יש תוכנית שבה אנחנו מעבירים את הלו"ז מראש, אבל ההורים לא מתעניינים ויודעים מה היה רק אחרי".

ומה לגבי הטענה שהתכנים, למשל 'לא להיות מופקר' ו'לא להשתמש בסמים', לא מתאימים לגיל?
"אף אחד מהילדים לא הבין מה זה מופקר, ואף אחד לא שאל. לדעתי בכלל לא נורא אם הם יידעו מה זה מופקר. הילדים של היום יודעים הכל. מה שמעניין אותם זה להצטלם עם הפוסטר ולשלוח אותו, כדי לקבל את הפרס. זה מה שמעניין את הבן שלי, בן השמונה וחצי, שקיבל את הפוסטר ממני".

וידעת שהעמותה מייצגת את ערכי הסיינטולוגיה?
"זה נראה כאילו את מחפשת אותם.בחוזר שהם שלחו עם ההצעה לפעילות אין כל איזכור לסיינטולוגיה. הם לא ציינו דבר כזה, רק את שם הפעילות 'אהוב ילדים ועזור להם'. הפעילות הייתה בחינם, והצטערתי שלא כל הילדים היו באותו יום".

לפני ארבע שנים, יש לציין היו אלה ההורים שעודדו את משרד החינוך להוציא איסור על שימוש בחוברת בבתי-הספר. קובי חליפה, מצדו ממשיך לטעון כי המסרים ב"הדרך אל האושר" הם חיובים, ואדם שמנסה לדחות את החוברת הוא אדם שעובר על הכללים בה. "זו חוברת של ערכים ש-ל. רון האברד כתב בשנות ה-80, כשראה שהעולם המערבי נוטש את הדתות ואיתו את ערכי ההתנהגות", הוא מסביר. "זה כמו שהרמב"ם כתב כתבי תורה וספרי רפואה. אם אני נותן לך ספר רפואה של הרמב"ם, גיירתי אותך? ברור שלא. בדיוק כמו כאן".

ונראה לך הגיוני שילד בן שבע חוזר הביתה ושואל על סמים או מופקרות?
"אני לא חושב שזה נכון להתחבא מדברים. העולם הוא קשה ויש כאן תחרות קשה של מי יגיע לילד ראשון, ההורה או סוחר הסמים. אם נגיה לילד לפני הסוחר, הוא לא ייקח סמים כשהוא יגיע לסיטואציה כזו. בפעילות לילדים אני פחות מתמקד בפרקים על מין ועל סמים, אלא יותר באושר. כשהוא יגיע לשלב שהוא יכיר את הדברים האלו, הוא יידע להתמודד איתם. במרכז גמילה ובתי-סוהר, אתמקד יותר בסמים ואלכוהול".

ועדיין כשקוראים את החוברת קשה להשתחרר מהתחושה שמדובר בהטפה של ממש, שוודאי לא מתאימה כחומר קריאה לילדי היסודי. "אם אינך מתעקש על נאמנותו של שותפך המיני", נכתב באחד הפרקים, "אתה חושף את עצמך למלות".

"החוברת הדרך אל האושר היא חיקוי של עשרת הדיברות", טוענת ג' (32), חברה לשעבר במרכז לסיינטולוגיה, שפרשה. "השורה התחתונה של הארגון הוא להפוך את החברים בו לאסירים של הכת". במרכז, טוענת ג', דוחפים את החברים להתמסרות טוטאלית לארגון על חשבון המשפחה והחברה שלא קשורה לסיינטולוגיה. "כשהגעתי למרכז קיבלו אותי בהרבה חום ואהב", היא מספרת. "מילאתי שאלון של 200שאלות המעידות על מצב נפשי ופיזי, ומשם הדרך הייתה נורא מהירה: שכנעו אותי לעלות על ה'גשר' (מסלול לימודים ארוך שעולה עשרות אלפי שקלים, בא"א) וכמה שיותר מהר. ניסו לצרף אותי לצוות של הארגון, בטענה שאוכל להתקדם מהר. הם אפילו גרמו לי לחשוב שזה הגיוני, אחרת לא תהיה לי אפשרות לסיים את הלימודים, שהם מאוד יקרים". מעבר ללימודים, חברי הסיינטולוגיה מוזמנים להוציא את כספם גם על שיעורי אודיטינג (ייעוץ רוחני), על ספרים לשיפור עצמי ועל מכשיר "אי-מטר" (מכשיר לייעוץ דתי). הכל כדי להגיע למה שהם מכנים "קליר" – מצב שבו אין לאדם יותר "מיינד ריאקטיבי", המקור לכל המכשולים והרגשות השליליים.

 אינטרסים זרים

"ממשלה שמאורגנת ומנוהלת אך ורק למען קבוצות ויחידים שמעוניינים בטובתם האישית, מקצרת את חיי החברה.. אין צורך לתמוך באופן פעיל בממשלה כזו.... (מתוך הפרק "תמוך בממשלה שמתוכננת ופועלת למען העם כולו").
מנכ"ל העמותה, דני ודיסלבסקי, מתעקש שהכל  מכוונות טובות וטהורות. "המטרה שלנו היא לסייע בצמצום מימדי האלימות והסמים מחד, ובשיפור הערכים בחברה מנגד", הוא אומר. "השאלה שצריכה להישאל היא למי יש אינטרס שיהיו יותר אלימות וסמים בחברה. משרד החינוך, לצערי, כבר הוכיח את חוסר יכולתו לטפל במצב ולתת מענה הולם לבתי-הספר והצוותים החינוכיים שעושים מלאכת קודש".

ודיסלבסקי עצמו נמצא כרגע בארה"ב, שם הוא מעביר סדנאות של העמותה לקהילה היהודית המקומית, ולטענתו אף קיבל פניה להעביר סדנה אישית לכוכבת הוליוודית מסתורית. כל רמז לפעילות מיסיונרית, מקפיץ אותו במהירות. "לא משנה איזה אינטרסים זרים יש לאותם מעטים בחברה אשר מנסים להילחם כנגד כל מי שעוזר ותורם, בזמן שהם עצמם עסוקים בהסתה, שנאה והרס", הוא אומר בזעם. "העמותה היא גוף עצמאי התנדבותי ללא שיוך דתי כלשהו. אנחנו נמשיך לעזור ולתת סיוע אמיתי היכן שמערכות המדינה נכשלות". במרכז לסיינטולוגיה בתל-אביב, לעומת זאת, מאשרים כי העמותה לשגשוג וביטחון עובדת בשיתוף עם התנועה, אולם על כל שאלה בנושא מעדיפים להפנות בחזרה אל העמותה.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד אינו תומך בשום צורה בפעילות של העמותה לשגשוג וביטחון, והחוברת 'הדרך אל האושר' לא אושרה בשום שלב על-ידי גורם כלשהו במשרד. בהתייחס לטענה בדבר הטיפול בנושאאלימות וסמים, במשרד דוחים את הטענה. מחקרים הוכיחו כי בשנים אחרונות חלה ירידה משמעותית בשימוש בסמים ואף חלה ירידה במימדי האלימות. מכל מקום, המשרד פועל באופן מתמיד למיגור תופעות של אלימות, אולם בעיות אלו מטופלים בכלים מקצועיים, ואינן מכשירות פעילות הכת המנסה לחדור אל המערכת כגנב במחתרת".

כל זכויות היוצרים והקניין הרוחני באתר המרכז הישראלי לנפגעי כתות שייכות למרכז הישראלי לנפגעי כתות (להלן "המרכז") או לכותבים וגופי תקשורת אשר נתנו למרכז את הסכמתם לשימוש בחומר. אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, להציג בפומבי, לשנות, לפרסם, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט באמצעי תקשורת אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר, להעביר, למכור, להפיץ או לעשות שימוש מסחרי כלשהו, במידע, במאמרים, בסרטים, בקבצים המופיעים באתר או בכל חלק שלהם, אלא באישור מראש ובכתב מאת המרכז.

 


'המרכז הישראלי לנפגעי כתות (חל"צ)'
רח' בן גוריון 24 (בית ליגב), רמת גן
טל:  03-6708811, פקס: 03/6708822       
דוא"ל -
sos.katot@barak.net.il
 

[חזור למעלה]        [הוספה למועדפים]       [מפת האתר]       [יצירת קשר]

 

לייבסיטי - בניית אתרים