תכליתה של "גישת ההתערבות האסטרטגית" ("SIA-Strategic interaction Approach"), שפיתח סטיבן חאסן, היא סיוע לחבר הכת להתפתח הן במימד הרגשי והן במימד הקוגניטיבי: לחוש חופשי יותר ולקיים חשיבה עצמאית ואוטונומית יותר.
בכדי לסייע ליקירנו לגבש חשיבה ביקורתית ועצמאית, ממליצה "גישת ההתערבות האסטרטגית" לקיים סדרת "מיני אינטראקציות" [יחסי גומלין בהיקף מצומצם] בדמות שיחות טלפון, מכתבים וביקורים. כל אחת מאותן מיני אינטראקציות, מעוצבת כך שתסייע להרחבת נקודת המבט המחשבתית של יקירינו [שהיו חברים בכת]. כך שיוכלו לגבש זווית ראייה מעבר לפרספקטיבה של הכת. אם נסייע לחבר בכת להשקיף מחוץ למימד החשיבה הצר של הכת, ניתן בידו את "קרש הקפיצה" [Stepping Stone] החיוני לעזיבת הכת בפועל.
בני המשפחה ומקורביהם של קורבנות הכת, יעשו שימוש בידע ובמיומנויות ההתקשרות שנרכשו על ידם במהלך תהליך ההתערבות למען יקיריהם. היישום של טכניקות ההתערבות שנלמדו יתבצע באופנים הבאים:
א. פנייה אל יקירינו בשאלות היפותטיות, כגון: "מה היה אם?...."- כך נסייע לו לראות נקודות מבט חלופיות, ולקיים חשיבה ביקורתית ורציונאלית יותר.
ב. נקיים עם יקירינו שיחה, שתכלול הצגת חוויות שליליות של אנשים החברים בכתות אחרות. המידע הזה ייטע זרעים של ספק, אשר עשויים לשאת פרי בדמות דאגה, שתתעורר בנוגע למעורבות האישית שלו בקבוצה כיתתית.
ג. נעודד את יקירינו להרהר בקורות אותו מאז הצטרף לכת, באופן זה נסייע לו לבחון את המציאות בצורה שקולה, וכך יתוודע לכך שהכת לא התנהלה בפועל לאור ההבטחות, שהובטחו ע"י מנהיגי הכת לחבריה.
אם כן, היעד המרכזי העומד בפני בני המשפחה והמקורבים הוא לעודד את יקירם לשאול שאלות, לחקור ולתהות על קנקנה של הכת בה הוא מעורב. כל זאת יושג גם באמצעות שיחה עם חברי כת לשעבר ובאמצעות קריאה של מידע ביקורתי.
פיתוח נקודת מבט בוחנת:
באמצעות גישה סקרנית ואכפתית, נפנה אל יקירינו ונבקש ממנו להסביר מדוע וכיצד הוא הצטרף לכת בה הוא חבר. בנטסף, נבקש כי יתאר בפנינו את האופן בו מתנהלים חייו בכת. אם נעניק לו את הרושם כי אנו מגלים עניין עמוק בנקודת המבט האישית שלו, ישמש הדבר כדוגמה חיה לזווית הראייה הסובלנית, שאנו מקווים לטפח בו.
עימות היא הדרך הכי פחות יעילה בניסיון לגרום לחברי הכת לשוחח על מעורבותם בכת. בלהט הרגע, לעיתים שוכחים בני המשפחה כי אהובם נתון תחת שבי מחשבתי. בני המשפחה עשויים לצאת בהכרזות ולפנות לטיעונים רציונאליים, כיוון ששכחו כי הזהות הכיתתית עוצבה באופן בו היא חוסמת והודפת מידע ביקורתי או סותר לתפיסותיה.
אם כן על פני שאילת שאלות אודות הכת ודיון בכתות בכלל, יש לפנות ליקירנו בשאלות על מעגל "החברים" החדש שלו. טעות נפוצה שנוטים בני משפחתו של חבר הכת לעשות היא מתן תשומת לב מועטה לדמויות משמעותיות החברות בכת של יקירם. יש חשיבות טקטית להשגת מידע אודות הגורמים המיידים המפעילים מרות על בן המשפחה, וכן גיבוש ידע אודות המבנה ההירארכי הכולל של הכת.
יש לפנות אל יקירינו בשאלות תוך המתנה סבלנית לתגובתם, ותוך ניסיון להביאם להציג דוגמאות ספציפיות. כמה דוגמאות לשאלות המתאימות לסיטואציה זו:
*מה הם ההיבטים החיובים הנוגעים לקבוצה [הכת] ולחברות בה? , מהם ההיבטים השליליים?
*מיהם החברים הקרובים שלך בקבוצה?, ספר לי עליהם.
*איזה עבודות או מטלות אתה מבצע?, מהי מידת ההשפעה שיש בידך על אופי העבודה?
*מהם הדברים שלמדת?
*האם חווית חוויות מעניינות כלשהן? , ספר לי עליהן.
*מהו סדר היום שלך?, מתי הינך מתעורר?, מתי הינך הולך לישון?
*היכן אתה ישן? במיטה או על הריצפה?, האם יש לך פרטיות?
*האם אתה מטייל?, לאן אתה הולך?
*מתי הזמן הנוח ביותר שניתן להתקשר אלייך טלפונית?
*האם יש לך שאלות או ספקות כבדים בנוגע לקבוצה? האם יש בידך היכולת לחלוק ספקות אלו עם הקבוצה? אם כן, כיצד נענות שאלותייך? אם יש לך ספקות, האם תרגיש בנוח לשתף אותי בהם?
*מה היו היעדים המרכזיים שהצבת לעצמך בחייך, טרם הצטרפותך לכת?
*האם השתנו היעדים שהצבת לעצמך? אם הם אכן השתנו, איך זה קרה? האם אתה חושב כי קיימת אפשרות כי יעדים אלו ישתנו שוב?
*האם קיימת מחקר עצמאי אודות הקבוצה בה אתה חבר? האם אתה פתוח ללמוד דברים חדשים?
*כמה ידע מצוי בידך בפועל אודות הרקע האישי של מנהיג הקבוצה שלך?
*האם פרט למקורות המידע של הקבוצה, זמינים לרשותך מקורות מידע נוספים?
אם בתגובה לשאלותיכם תיתקלו בתשובות מעורפלות ומתחמקות, כמו "אינני יודע"-עליכם להתמקד בפיתוחה של מערכת יחסים אוהדת, המבוססת על אמון והבנה עם יקיריכם, המעורב בכת.
לעיתים, כשנראה כי אין באפשרותו של החבר בכת לספק לנו את המידע הנדרש על הכת, ייתכן והדבר נובע מהיותו חבר שולי בארגון. או מכיוון שמקנן בליבו חשש לשאול ולחקור אודות הכת.
חשוב לעודד את חבר הכת לחקור אודות הכת, כיוון שכך יוכל להתוודע לעובדה שנמסרו לו שקרים. לאחר שהוא יגיע למסקנה כי נאמרו לו דברי שקר והוא ישתף אותנו בכך, נוכל לפנות אליו בשאלה הבאה: איך תוכל עכשיו לתת אמון בדברים אחרים שנאמרו לך" [כלומר לאחר שנתברר לו, כי נאמרו לו דברי שקר בנושא מסוים].
באמצעות ערעור האמון בדמויות הסמכות בהירארכיה של הכת נקדם את חבר הכת צעד נוסף לקראת פיתוח חשיבה ביקורתית ועצמאית.
דוגמאות ופרטים ספציפיים:
בניסיון ללמוד אודות זווית הראייה של יקירינו חבר הכת, יש לעודד אותו למתן דוגמאות ופרטי מידע ספציפיים. דוגמא:
*אם חבר הכת יאמר: "אני חווה חוויות רוחניות כל הזמן", אז יש לפנות אליו ולשאול: "האם תוכל לתאר בפני דוגמה לחוויה רוחנית שחווית היום?"
שימוש בדוגמאות סותרות:
דוגמאות:
*אם חבר הכת יטען כי "מנהיג הקבוצה שלי הוא נביא, שנבואותיו תמיד מתגשמות", ניתן לומר לו: "האם עולה מדבריך, כי באם נבדוק את כל נבואותיו נמצא כי כולן היו נכונות?"
*אם חבר הכת יטען כי "על קבוצתו שורה השגחה אלוהית, מעצם היותה פרודוקטיבית ומתפתחת בקצב גובר", ניתן לשאול אותו בתגובה: "האם זה אומר שבהימצא קבוצה אחרת המתפתחת בקצב מהיר, יעיד הדבר כי רצון האל הוא שתצטרף לקבוצה זו במקום לזו בה אתה נמצא כעת?"
מציאת גורמי המשיכה של הכת שהשפיעו על יקירינו:
חשוב לבקש מחבר הכת לתאר בפנינו באופן מפורט, את האופן בו הוא שמע לראשונה על הארגון בו הוא חבר, ומה גרם לו לקבל את ההחלטה להצטרף לארגון זה. הדיון בסיבות שהניעו את חבר הכת להצטרף עשוי להיות בעל תרומה תרפויטית [טיפולית] למצבו וכן ליצור בו מודעות מנקודת מבט חדשה, לעצם היותו מעורב בארגון זה.
מרבית חברי הכת, לא חשבו כאשר גויסו לראשונה, כי הם מתחייבים לכת לכל חייהם. חלקם אמרו לעצמם: "אני מתכוון לבדוק את זה [את הקבוצה] לזמן קצר. אני אבחן אם זה מתאים לי".
חשוב כי קרובי המשפחה והחברים שיהיו עדים להתבטאות הנ"ל מפי יקיריהם, לא יפספסו את ההזדמנות בכדי להזכיר להם כי עמוק בפנים כל כוונתם [של החברים בכת] הייתה ההפך הגמור מהתחייבות לכת לכל החיים.
ניתן לנסות לשאול את השאלות הבאות:
*מה היה הדבר שהסב את תשומת ליבכם לראשונה אל הקבוצה וגרם לך לראות בה משהו רציני? אילו מחשבות ורגשות היו לכם באותו זמן? מה היו ציפיותיכם?
*האם היה אדם שהיווה גורם משמעותי באירוע הגיוס שלכם? האם היה זה פרויקט חברתי או חוויה אחרת שבמסגרתם נעשיתם חברים בכת?
*מדוע הינך חושב כי חברות בארגון היא דבר בעל חשיבות, חשוב יותר ממחויבויותיך הקודמות?
*כמה זמן לקח לך לבחור בהתחייבות לקבוצה? אם זה קרה מהר, מה הסיבה לכך? אילו גורמים, לדעתך, השפיעו עליך להצטרף?
חברי כתות רבים, בחרו להצטרף לכת בחיפושם אחר התפתחות רוחנית, אך אין זה המניע היחיד. סוגי הכתות השונים מספקים מענה לסיבות השונות שמניעות אנשים.
המוטיבציה המניעה אדם להצטרף לכת עסקית הוא החיפוש אחר הצלחה, שמתורגמתלרוב למונחים כספיים. אם חבר הכת מעורב בגוף שיווק רב שלבי [מעין שיווק רשתי], יש לשאול אותו אם הואבדק אפשרויות עסקיות נוספות, למשל חברות עסקים הקשורות בתחום האינטרנט.המטרה היא לכבד את רצונו וכוונותיו, ולהוביל אותו להצגת פרטים נוספים באמצעותהצעת חלופות. בנוסף, בניסיון לעודד את חבר הכת לחשוב מעבר לשגרת החיים בכת, יש לשאול אותו האם הקציב לעצמו פרק זמן מוגבל, שבמהלכו יעסוק בשיווק המוצרים של הקבוצה[הכת].
חבר כת תרפויטית, לעומת זאת, הצטרף לקבוצה הכיתתית בניסיון לרפא עצמו. במהלךחברותו בכת זו, לרוב מטמיעים במוחו במסגרת שטיפות מוח, כי עליו לחוות שוב ושוב אתהטראומות שלו. עד אשר הן יאבדו מכוחן והשפעתן עליו. יש לומר למי שהצטרף לכת תרפויטית כזו, כי הדרך שמציעה הכת בה הוא חבר (הדרך שהוצגהלעיל) "היא אחת ממגוון דרכים אפשריות לטיפול בטראומה, ואינה הדרך היחידה לטיפול.המטרה שאנו מבקשים להשיג בסיטואציה זו, היא עימות המודל החשיבתי הנוקשה המאופייןבחשיבה דיכוטומית ( "שחור לבן") שהטמיעה הכת בדבר האפקטיביות הבלעדית של הטיפוללאור תפיסתה, עם תפיסות אחרות. עלינו לדבר ולעשות שימוש בסיבות שהניעו את חבר הכת, לדבריו, להצטרף לכת, לשםביצוע מבחן מציאות: "מה הובטח לו שיתרחש באם יצטרף לקבוצה?", "כיצד זה נראהבהשוואה לשגרת חייו בקבוצה כיום?"
באמצעות המידע שנצבר אודות חייו של חבר הכת במסגרת הקבוצה הכיתתית, ניתן להעלותשאלות ספציפיות, מעוררות מחשבה. לדוגמה:
*האם ידעת כי אתה עומד לעבוד במפעל למוצרי דגים במשך 16 שעות ביום?
*האם חשבת כי מניין שעות השינה שלך יעמוד על חמש שעות בלילה בלבד, וכי תזונתךתתבסס על מזון מהיר?
*האם אי פעם חלמת כי יניעו אותך מלפגוש את בני משפחתך ואת חברייך?
צריך לזכור כי השאלות לא נועדו להעליב את יקירינו, היות שהדבר עלול להובילולפעול מתוך מגננה, ולכן נקפיד להשתמש בשאלות אלו לאורך סדרת מיני אינטראקציות.במהלך סדרה זו ננסה להוביל לכך שחבר הכת יחשוף מספר פרטים רב ככל האפשר על חייובכת.
נטיעת זרעים של ספק באמצעות שאלות היפותטיות:
בניסיון לעורר בחבר הכת מוטיבציה לעזיבת הכת, נבקש ממנו לדמיין נסיבות היפותטיותשבהן היה בוחר לעזוב את הכת. נשאל שאלות "מה אם", ובאמצעותם נציג אפשרויות שליליותאודות הכת-אשר חבר הכת לא התוודע אליהם קודם לכן. בראשית הדרך, חבר הכת עשוי למחות ולומר: "אבל אינני רוצה לעזוב". בתגובה לכך ישלומר לו, כי אין בכוונתנו להפריד אותו מקבוצתו, אלא כל רצוננו הוא להבין אתהמחויבות שלו בצורה טובה יותר.
בחברי כתות דתיות רבות הוטמעה האמונה בכך שהכת מקיימת את רצון האל. לכאורה, באם יתוודע חבר הכת לעובדה שמנהיג הכת זוקף לזכותו תארים פיקטיביים, שלאהיו מנת חלקו מעולם,זהעשוי לערער את אמונו של חבר הכת במנהיגו. אך עולה השאלה,האם יהווה הדבר מניע מספיק, שיוביל לעזיבת הכת. במצב זה יש לשקול את האפשרותשמנהיג הכת יטען כי "רצון האל יתקיים באמצעות דברי שקר", ואז ייאלץ חבר הכתלהתמודד עם השאלה המטרידה: "האם הנני מאמין כי האל צריך לשקר ולפעול באורחמניפולטיבי?". אם כן, קיומו של מנהיג שקרן אינו קריטריון מספיק בכדי להביא לעזיבת הכת בידי חברהכת. כיוון שחבר הכת לא מסתפק בכך, יש לעודד אותו לחשוב אודות סוגיה זו: "איך ייתכןכי אלוהי האמת מעודד שקרים?", "איך תוכל לסמוך על אל מסוג זה אי פעם?". לאחר מכן, יש לבקש מחבר הכת לציין מעלות ספציפיות המאפיינות אל, באמצעות שאלותכגון: "האם האל שלך הוא אל דובר אמת?",.. ולציין בפניו: תסכים לבטח כי אם האל קיים,אז יהיה זה אל שדבריו דברי אמת.
שאלה היפותטית אפשרית היא "מה אם [כיצד תגיב באם...] מישהו יבקש ממך לנהל שיחה עם חבר לשעבר בקבוצה, שנחשבת ע"י אנשים מסוימים כ"כת"? ". שאלה זו המובאת באופן עקיף מסייעת לבן המשפחה שפונה לחבר הכת להשיג אינפורמציה נוספת בלא לאבד את יחסי האהדה וההבנה, שהוא מנסה לנהל עם חבר הכת.
כמובן, שאם תגובתו של פעיל הכת תהיה: "לא, בשום אופן לא!"-אין זה הזמן להזמין חבר כת לשעבר שישוחח עימו. במקום זאת יש להציג בשיחה סיפור אודות אדם ספציפי, שבן המשפחה שמע עליו או פגש בו, ואשר ידוע לו [לבן המשפחה] כי אותו אדם עזב כת מסוימת.
באופן זה,אנו מזמינים את חבר הכת הנוכחי "להיכנס לנעליו" של חבר הכת לשעבר, וכך אנו מנסים להשיג את היעד המנחה אותנו: להוביל את חבר הכת לדמיין נסיבות שבמסגרתם הוא עשוי לעזוב את הקבוצה.
במקום להציג טיעונים שיפוטיים מוטב להציע הצעות. ניתן לדבר על הקושי בו נתקל חבר הכת לשעבר כשקיבל את ההחלטה לעזוב את הקבוצה, היות והוא החזיק בתפיסה לפיה החברות בקבוצה היא מימוש של רצון האל. אם כן עזיבת הקבוצה נתפסה על ידו כעזיבת האל. לאחר שחבר הכת לשעבר עזב את הקבוצה הוא הבין כי האמונה [שהוצגה לעיל] היא שגויה, ולמעשה ההיפך הוא הנכון.
סביר להניח כי בנקודה מסוימת בשיחה, יקירינו חבר הכת ינקוט בעמדה מתגוננת ויאמר "אינני רוצה לעזוב את הקבוצה!". בתגובה, יש להזכיר לו: כי "השאלה שמופנית אליו היא היפותטית. אם הייתה מצוי בסיטואציה מעין זו, האם הייתה עוזב את הקבוצה? האם יש סיבה לגיטימית כלשהי לעזיבת קבוצה - על סוגיה השונים? ניתן לדון למשל בסוגי קבוצות שונים: קבוצות פוליטיות, פסיכו תרפויטיות, צבאיות, עסקיות וכו'.
אין להסס לעשות שימוש במילה "לגיטימי". למרות שנוכל לשאול את חבר הכת : "מי קובע עבורך את אמת המידה ל"לגיטימיות"?", יש לדעת כי בקבוצה שמתקיים בה שבי מחשבתי-אין לעולם סיבה לגיטימית לעזוב. באופן טיפוסי, מונחלת לקבוצה התפיסה כי עזיבה היא בגידה באל, עדות ליצר שטני שדבק בנו, או תפיסות אבסורדיות אחרות.
התמודדות עם אמונות דתיות בלתי מוכרות:
הצלחתה של גישת "ההתערבות האסטרטגית" [SIA] תלויה גם בהכרה והבנה של אמונות הקבוצה. לשם המחשה, כאשר פעיל הכת חבר בכת שתפיסתה מבוססת על דתות מזרחיות-עולה צורך הכרחי להבנה בסיסית של ההיסטוריה, האמונות והמנהגים של הדת המקורית (למשל: הינדואיזם, בודהיזם, טאואיזם וכו'), כיוון שכתות רבות הם זרמים או פלגים נפרדים של הדתות המסורתיות המרכזיות.
הידע אודות התפיסות המקוריות של אותן דתות עשוי להיות חיוני בניסיון לגרום לחבר הכת להכיר בכך כי רימו אותו.
כתות בעלות תפיסות תנ"כיות יוצרות מצב מורכב. אם מקורביו ובני משפחתו של פעיל הכת אינם דתיים, עליהם ללמוד את העקרונות הבסיסיים של הדת בה דוגלת קבוצתו של יקירם. לעיתים יעדיף חבר הכת לשוחח עם אנשי דת שאמונתם עמוקה, ולעיתים בשל העובדה ש"תוכנת" באופן שיטתי לפחד מבעלי אמונה מסוימת ["נוצרים", למשל] הוא יחוש נוח יותר לשוחח עם אדם נטול אמונה דתית.
התמודדות עם כת המנהלת גיור יהודי עשויה להיות קשה. גיור [Proselytizing] הוא טכניקה יעילה להטמעת אמונות והתנהגויות חדשות באדם, העובר את תהליך הגיור. מטעמים אלה המגויסים החדשים לכת, מתבקשים לפעול לגיוס פעילים חדשים באופן אינטנסיבי. בניסיון גיוס מאומץ זה ייתכן והם אף ינסו לגייס את "אנשי הצוות" [השותפים בצוות הפעולה של "גישת ההתערבות האסטרטגית"].
בניסיונו של פעיל הכת לגייס את "אנשי הצוות" השיחה עלולה להיקלע לנקודת שבר בה יכריז פעיל הכת כי קרוביו "מועדים ללכת לגיהינום!". חשוב כי אנשי הצוות יגיבו באופן בונה ולא בצורה נקמנית, כפי שהם עלולים לרצות להגיב. יש להימנע מתגובות כגון: "אתה הוא זה שנתון בשליטתו של יצר השטן!", שעלולות לחבל ביחסי האמון שאנו מנסים ליצור עם יקירנו פעיל הכת.
חשוב כי "אנשי הצוות" יגבשו לעצמם השקפה מגובשת ביחס לתפיסתם האמונית, וכאשר מתעורר דיון בו מעומתות האמונות השונות [של פעיל הכת ושל מקורביו]- יש להדגיש את הקווים המשותפים שיוצרים הדדיות בין התפיסות וכן את הנקודות החיוביות בכל תפיסה אמונית. ן נקודת המוצא של "אנשי הצוות" בשיחה עם יקירם חבר הכת, אם כן, תהיה הפגנת פתיחות מחשבתית, נכונות לכבד את תפיסותיו האמוניות של פעיל הכת והיכולת לקבל תפיסות אמוניות חלופיות. הרעיון הוא שכתוצאה מגישה זו ישיב לנו חבר הכת בהענקת כבוד לתפיסותינו.
הובלת חבר הכת לבחינת אירועי העבר ושקילת אירועי עתיד אפשריים:
עיקר מעייניו של חבר כת ממוקדים לרוב על הנדרש ממנו בהווה ועל פרויקטים עתידיים. זיכרונות עבר מהתקופה שקדמה לכת, ובייחוד זיכרונות ילדות חיוביים-מדוכאים ולעיתים אף מבוצע בהם עיוות.
יעד נוסף, אם כן, אותו ננסה להשיג במסגרת ה"מיני אינטראקציות",יהיה להרפות את אחיזת הכת ביקירינו, באמצעות עידודו לחשיבה הנעה בחופשיות בין מימדי העבר העתיד והווה. הדבר יסייע לו להינתק מההגבלים שהטמיעה בו הכת באמצעות בחינת עברו ועתידו באופן בהיר יותר.
ננסה לעודד את חופש החשיבה והפתיחות לעבר החיובי באופנים הבאים: נספר ליקירינו סיפורים
משפחתיים, נשיר שירי ילדות, נבשל מזונות מוכרים, נציג לו תמונות ישנות שמעוררות זיכרונות ילדות חיוביים - הדבר עשוי לסייע בהשבת זהותו האותנטית של יקירנו החבר בכת.
כמו כן, ננסה לעורר את חבר הכת לחשוב על התקופה שבה הזהות תלוית- הכת שלו רק החלה להתבסס. נפנה אליו למשל באופן הבא: "נסה לחזור ולחשוב על הפעם הראשונה בה שמעת אודות הקבוצה - האם חשבת כי תקדיש את חייך לטובת המעורבות בקבוצה זו? מה היו הרשמים הראשונים שקיבלת כאשר פגשת או ראית לראשונה את המנהיג? כאשר הצטרפת, מה צפית כי יקרה לאחר שנה בה תהיה פעיל בקבוצה? שנתיים? אם היית יודע באותו זמן את מה שהינך יודע כעת על הקבוצה, האם היית בוחר להגיע למפגש ההיכרות הראשון שלך עם הקבוצה?
בניסיון להשגת התקדמות משמעותית, ננסה [כפי שדובר כבר] להביא את חבר הכת לדמיין נסיבות שבאמצעותן תתעורר בו המחשבה לעזוב את הכת. למטרה זו, נבקש ממנו לשקול נקודת מבט מכוונת עתיד:
שאלות שניתן להציג לו, לדוגמה:
*"מה אם במשך שנתיים, 5 נשים יספרו לך כי מנהיג הכת אנס אותם, ובליבך תדע כי דבריהם הם אמת לאמיתה? האם תחליט לעזוב את הקבוצה?
*"מה אם מנהיג הכת יאמר: "מחר, אנחנו עומדים לשתות פונץ' פירות מהול בציאניד". האם תראה בכך סיבה לגיטימית לעזיבת הכת? בתגובה לשאלה זו פעיל הכת ישיב בדרך כלל: "זה לעולם לא יקרה!" יש להמשיך ולשאול את חבר הכת: "אבל מה אם הוא בכל זאת יעשה כן?"- אם נוכל לגרום לחבר הכת לומר כי בסיטואציה כזו הוא היה עוזב את הכת, אז נעניק לו את האפשרות להתחיל לחשוב על עתיד חלופי.
השלב הבא, יהיה הניסיון לגרום לחבר הכת לחשוב על החיים לאחר המעורבות בכת. נוכל לומר לחבר הכת לדוגמה: "חשוב על נקודת זמן שלוש שנים מעכשיו, שבה אינך פעיל יותר בקרב הכת. אתה חש שמחה וסיפוק. מה הדבר שאתה חושב שתעסוק בו באותה נקודת זמן?"
צריך לנהוג באופן סבלני ולהתכונן להמתנה של דקות ארוכות לתשובה. במקרה הצורך, יש לשאול שאלה זו פעמיים ואף שלוש. בכך שאנו ממתינים לתשובה, אנו מעבירים לחבר הכת את התחושה כי השאלה בעלת אופי רציני, כי תשובתו חשובה לנו, וכי יש ביכולתו למצוא תשובה לשאלה.
טיפוח זרעי ספק נוספים:
כתות הקשורות בתנ"ך, לעיתים קרובות מצטטים קטעים מהתנ"ך תוך הוצאתם מההקשר המקורי שלהם, מצטטים כתבים יוונים באופן מעוות או עורכים תרגומים בלתי מדויקים. בנסיבות אלו, ניתן לשאול:
"מה יהיה אם תגלה, כי מנהיגי הקבוצה התנ"כית שלך מבצעים תירגומים בלתי מדויקים של כתבים מרכזיים... האם זה יגרום לשקול לעזוב את הקבוצה?" אם יקירינו יודה כי הדבר יעורר בו שמץ של ספק, ניתן לומר לו: "אשמח להפנות אותך לאנשים, שיש ביכולתם לסייע לך במתן תשובה לשאלותייך אודות התנ"ך. כמובן, שצריך שיהיה לך רצון לקבל מענה לשאלות אלו. האם תרצה לדעת את התשובות?
כמו כן, "אנשי הצוות" יכולים לנסות לפנות לחוש האחריות ולאתיקה האישית של חבר הכת. ניתן לומר: "מה יהיה אם יתברר לך, כי הינך שייך לקבוצה שהעומד בראשה הוא אדם הפוגע באנשים? כיצד זה יגרום לך להרגיש? האם תרגיש אחראי כלפי האנשים שהשפעת עליהם להצטרף ולהיות מעורבים בפעילות הקבוצה? אין צורך לאיים על חבר הכת או להציג בפניו עמדה שיפוטית, אבל יש לנסות להראות לו כי יש משמעות מכרעת לסיטואציה שתוארה לעיל: במצב זה פעיל הכת עשוי לבזבז זמן וממון רב, להתפשר על היושרה שלו, לגייס אנשים תמימים ולפעול לגיוס כסף למען כת הרסנית.
מיקוד הגישה שלנו בהתאם לאופיו הייחודי של חבר הכת:
מפתח חשוב להצלחתם של האינטראקציות שאנו מקיימים עם חבר הכת, הוא לנסח את שאלותינו והערותינו באופן שבו זהותנו האותנטית של חבר הכת תהיה נגישה לנו במידה הגבוהה ביותר.
זה מצריך מאיתנו לדעת האם חבר הכת הוא אדם מחשבתי [Thinker], אדם רגשי [Feeler], איש מעשה [Doer] או איש אמונה [Beliver]. אדם מחשבתי חושב באופן אנליטי, אדם רגשי נוהג להעדיף את הרגש על פני ניתוח רציונאלי, אנשי מעשה הם אקטיביים ואנשי עמל, ואנשי אמונה מעריכים מאוד אינטואיציה וחוויה רוחנית.
אם כן, ארבעת הטיפוסים שהוצגו לעיל-יגיבו באופן שונה לשאלות שיופנו אליהם ע"י "אנשי הצוות" ולכן יש להגדיר איזה טיפוס אופי הוא המאפיין נאמנה את יקירינו חבר הכת. לעיתים אדם יאופיין ביותר מאחד מטיפוסי האופי הנ"ל, אך צריך להתמקד בטיפוס המייצג אותה באופן המדוייק ביותר ולנסח שאלות בהתאם לטיפוס אופי זה, וכך התהליך יהיה אפקטיבי.
אדם מחשבתי:
לרוב כשנשאלים בעלי טיפוס אופי זה, לסיבה שהניע אותם להצטרף, הם נוטים לומר "כי הסיבה טמונה בכך שהם מצאו את האמת", או כי "כל שאלותיהם הקיומיות זכו למענה". בניסיון לעורר שינוי בתפיסתו של אדם מחשבתי , ניתן להשתמש בשאלות הבאות:
- מה אם תגלה שהעקרונות הקדושים של הקבוצה אינם נכונים?
- מה יהיה אם תגלה כי הקבוצה מצטטת את המקור התנ"כי באופן החורג מההקשר המקורי, ועל כן הוא שגוי?
- מה שיכנע אותך כי הלימוד בקבוצה זו ולא באחרת היא האמת הנעלה ביותר?
- מה אם תגלה כי חלק מחומרי הלימוד הם בלתי נכונים?
- מה תעשה אם תגלה כי ישנה אמת עליונה יותר מהאמת של הקבוצה?
אדם רגשי:
לעיתים [כפי שעולה גם מהאופן בו גוייס סטיבן חאסן (המחבר) לכת ה"מוניס"] תפעל הכת לגיוס פעילים באמצעות "פצצת האהבה". חאסן שגוייס לכת "המוניס", מספר, כי נאמר למגוייסים כי הקבוצה היא המשפחה האמיתית וכי בין החברים מתקיימת אהבה אפלטונית במידה רבה יותר מכל קבוצה אחרת. משפט לדוגמא שמפנים אל המגוייסים של כת המוניס: "בוא והצטרף אלינו, אנחנו נאהב אותך לעד". חאסן מעיד כי המימד הרגשי שבו הגיב לפניותיהם.
למעשה כל הכתות פועלות ליצירה אווירה של אהבה נטולת תנאים. אדם שמטיל ספק ושוקל עזיבה נחשב כמי שאינו ראוי לאהבה והופך למושא לנידוי ואף לשנאה. אם האדם ייבחר להישאר ולא יציית לחוקי הקבוצה, אז יפחיתו או ימנעו ממנו אהבה ותמיכה.
אם כן "אנשי הצוות" צריכים להפגין אהבה נטולת תנאים כלפי יקירם החבר בכת: כך נעודד אותו לפעול מתוך יושרה, להיות יצירתי, ללמוד ולקיים מגע והתפתחות עם בני המשפחה והחברים בניסיון לשפר את העולם- כל אלו ילמדו את חבר הכת אודות ההבטחה שלא קויימה ע"י הכת. אהבה היא חזקה, ויש בכוחה אף לגבור על טכניקות שבי מחשבתי מתוחכמות. כמה שאלות שימושיות שניתן להפנות לאדם רגשי:
*איך ידעת כי קבוצה זו מתאימה לך?
*אם קבוצתך מלמדת על קיום אהבה נטולת תנאים, מה קורה לאלו שמחליטים לעזוב את הקבוצה? האם הקבוצה עדיין תאהב את אותם אנשים ותמשיך לשהות במחיצתם?
* מה תעשה אם תראה מישהו סובל? האם תעזור למישהו שאינו אחד מהחברים בקבוצתך? ומה אם אותו אדם במצוקה, הוא דמות המבקרת את הקבוצה?
* האם הינך מתגעגע אי פעם לבני משפחתך ולחבריך [שקדמו לכת]?
*האם אתה מרגיש לעיתים כי פשוט מתחשק לך לצאת לחופשה?
אנשי מעשה:
אלו הם אנשים אקטיביסטים, אשר נוהגים לבצע דברים ולהשיג יעדים: כמו למשל השלמת ביצועו של פרויקט. אם חבר הכת מספר לכם כי הוא מעורב בקבוצה בשל הפעילות ההומניטארית החשובה שהיא מבצעת (למשל שלום עולמי), יש לבקש ממנו לתאר באופן פרטני כיצד הקבוצה פועלת להשגת יעד הומניטארי זה. לקבוצות יש לרוב חוברות מרשימות, אך בפועל לא נעשית הרבה פעילות בשטח. אנשי מעשה שונאים במיוחד לעבוד באופן מאומץ ולגלות כי לא השיגו דבר עקב כך או אף כי מלאכתם הניבה הרעה במצב. כמה שאלות אפשריות, שניתן להפנות לאנשי מעשה:
*כיצד ידעת כי זו הקבוצה המתאימה לך - שזו הקבוצה שבאמצעותה תשיג את יעדיך?
*האם בחנת אירגונים אחרים לפני שהחלטת להצטרף לקבוצה זו? באילו ארגונים?
*האם בדקת את ההישגים הנוכחיים של הקבוצה לפני שהצטרפת אליה?
*מה יהיה אם תתבקש לבצע פשע מטעם הקבוצה?
*אם תמצא קבוצה שפועלת באופן נרחב יותר להשגת יעדים, האם תשקול להצטרף אליה? מה עם אירגון "הצלב האדום"? "אירגון "אמנסטי אינטרנשיונל"? ואחרים.
אנשי אמונה:
בעלי טיפוס זה מאופיינים באופן מובהק באוריינטציה רוחנית. הם מרבים לחפש אחר חוויות דתיות ורוחניות. למעשה אנשי אמונה לעיתים מצטרפים לכת, בשל חוויה שהם חוו והם פירשו אותה כמסר מרוח הקודש. באותה מידה הם יעזבו בשל אובדן חוויה רוחנית. אם יקירכם חבר הכת ציין בפניכם: " הצטרפתי, כי אלוהים הורה לי לעשות זאת", אז יש לנסות להשיג תיאור מפורט ככל האפשר של הזמן והאופן בו קיבל את המסר האלוהי. שאלות אפשריות שניתן להפנות לאנשי אמונה:
*כאשר שמעת לראשונה על הקבוצה, מה היה הדבר הראשון שעודד אותך להאמין?
*ספר לי הכל על המסלול הרוחני שלך. מה היו החוויות הרוחניות המרכזיות, שחווית במהלך חייך?
*באיזו מידה נחשפת למורים רוחניים אחרים ולמסורות שונות? האם היית מעורב פעם בקבוצה כיתתית?
*מה תעשה אם בשעה התפילה הלילית שלך, תחווה חוויה רוחנית שבאופן ברור יוביל אותך להבנה כי עליך לעזוב את הקבוצה? למשל, מה יהיה אם אלוהים יתגלה אליך באחת מהתפילות או המדיטציות שאתה מקיים, ויאמר לך "אני רוצה שתעזוב". סביר להניח כי חבר הכת ישיב: "הו, אלוהים, לעולם לא יעשה זאת", יש לנסות ולעורר אותו באמצעות שאלה היפותטית נוספת: "אבל מה אם הוא [אלוהים] בכל זאת יעשה כן?"
סגנונות מוטיבציה:
האופן בו יקירינו מקיים אינטראקציה עם העולם, המטרות שהוא מציב וההחלטות שהוא מקבל-כל אלו מושפעים מהסגנון המוטיבציוני שלו.
אדם הנוטה לחפש אחר דברים נעימים ומטיבים עימו בחייו הוא בעל סגנון אסרטיבי, או כזה "החותר לקראת חיוביות". אם האדם נוטה להימנע מדברים רעים ובלתי נעימים אז הוא ייחשב כבעל סגנון דפנסיבי (הגנתי) או "החותר להתרחקות מהשלילי". למרות שאנשים בדרך כלל מתבססים על שני הסגנונות בסיטואציות שונות, הם בד"כ יעדיפו לנהוג על פי סגנון מסויים. יש לנסות ולאבחן איזה סגנון מוטיבציוני אפיין את יקירנו הפעיל בכת, לפני שהצטרף לשורות הכת.
הגישה שנאמץ באינטראקציה שלנו עם יקירינו חבר הכת, תבוסס על שקלול של טיפוס האישיות שלו ושל הסגנון המוטיבציוני שלו. לשם המחשה: לאדם מחשבתי בעל סגנון מוטיבציוני דפנסיבי שיטען כי "דרך הלימוד בקבוצתו היא האמת העליונה" - נתאים את הטיעון הבא: "אמת עליונה אינה יכולה להכיל סתירות, אמת עליונה אינה יכולה להשתנות לאורך הזמן- כפי ש"האמת" שלך מתנהלת!" נרצה לדרבן אותו להתקדם "הרחק" מהשליליות שבלימוד מוטעה [התפיסות הנלמדות בכת].
דוגמא נוספת: אם לפנינו איש מעשה עם סגנון מוטיבציוני אסרטיבי והוא מציג את הטיעון הבא: "הראה לי קבוצה טובה יותר, כזו אשר עושה יותר" - אז נפעל כדי לברר מה חשוב לו. ניתן לשאול אותו: "מהו קנה המידה שלך לעשייה רבה יותר?", "האם אתה מעוניין להאכיל את הרעבים, לבקר את החולים ולסייע לעניים, כפי שנאמר בתנ"ך?", "האם אי פעם חקרת באופן מעשי מה "צבא הישועה" (Salvation Army) עושה בפועל?".
בוחן המציאות: הכוונה מחודשת לאור נקודת מבט חדשה
האופן בו אנו מביטים על העולם משפיע על האופן בו אנו חווים אותו. למוח האנושי דרושים מסננים [לסינון של המידע אליו אנו נחשפים] בכדי לתפקד כהלכה. אם נשנה את המסנן, אז למידע שניחשף אליו תוענק משמעות שונה.
כאשר אנשים נתונים לטכניקות שבי מחשבתי בצירוף לתהליכי השפעה חברתיים, אז המסנן הנפשי שלהם נעשה מעוות. אירועים שתוכננו מבעוד מועד נתפסים כספונטאניים, רק צירופי מקרים מוסברים כביטוי ל"תשדורת קוסמית". חוויות יומיומיות וארציות מפורשות תוך שיוכן לכוח רוחני. בנסיבות אלו חברי הכת, באמצעות הטמעת השבי המחשבתי שמנהלים המנהיגים, וחיזוקה ע"י השפעת חברי הכת איש על רעהו-מפתחים את נקודת מבטם על המציאות בהתאם לפרספקטיבה של הכת.
אם כן, נשאף באמצעות גישת "ההתערבות האסטרטגית" (SIA) לעודד את חבר הכת להתנתק מאותה נקודת מבט כיתתית ולבחון באורח ביקורתי את המציאות. אם כן ננסה לגרום לחבר הכת לראות את המציאות דרך עינינו ומנקודת המבט של הזהות האותנטית שלו, נעשה זאת ללא שיפוטיות או קנטרנות כדי להימנע ממצב בו ניצור ניכור ביחסינו עם חבר הכת.
הבהרת הכוונה, השיטה, אופן היישום וההשלכות:
למרבית חברי הכת ישנם כוונות אציליות. אנשי האמונה עשויים לשאוף להשגת "הארה" (Enlightment) ואנשי המעשה עשויים לחתור להפיכת העולם למקום טוב יותר. למרות שלפנינו מטרות נכבדות, חברי הכתות חרף מאמציהם בדרך כלל אינם משיגים את המטרות שהציבו לעצמם. אם נפנה אל יקירנו חבר הכת ונבקש לדון עימו בכוונותיו, נסייע לו בכך לפתח מסנן לבחינת המציאות שלו ובייחוד בחינת פעולותיו והתוצאות שלהן.
הבעיה אינה טמונה בכוונותיו של חבר הכת [לאור המטרות הנעלות שצויינו לעיל] אלא בגישה שהוא נוקט לשם השגתן. לדוגמא: אם חבר הכת יספר לנו, כי הוא נוהג לקיים מדיטציה בת שלוש שעות פעמיים ביום ולאחר מכן הוא חש כאב ראש ותחושת ריחוף. במצב זה, ראשית נראה לו כי אנו מעריכים את כוונתו לטובה. באופן זה גם ניצור יחסי אהדה ואמון טובים יותר עם חבר הכת וגם באמצעות האימות של טיב כוונתו נוביל אותו להביט לתקופת העבר ולבחון את הכוונות המקוריות, שעמדו לו בעת שהצטרף לכת.
הצעד הבא יהיה הפניית תשומת ליבו לשיטה. אם תפיסת הקבוצה מכתיבה כי יש רק דרך אחרת לקיום מדיטציה (למשל באמצעות שירה במשך שלוש שעות בתדירות של פעמיים ביום) אז יש להציע אלטרנטיבות כמו מדיטציה באמצעות נשימה, מדיטציה באמצעות הליכה וכו'.
אופן היישום של השיטה הוא נקודה נוספת בה צריך לדון עם חבר הכת, נוכל לשאול: "מה עם קיום מדיטציה במשך פרקי זמן קצרים בכל פעם? תנסה לראות איך אתה מרגיש עם זה.
זה עשוי להיות בקשה מוגזמת להפסיק את קיום המדיטציה לאלתר, ולכן ננסה לעורר שינויי קטן והדרגתי בהתנהגותו של חבר הכת, בלא שנעורר אצלו רגשות אשם על אי ציות לחוקי הכת.
המרכיב החשוב ביותר הוא ההשלכות: האם השיטה ואופן היישום מובילים לתוצאות חיוביות בחייו של יקירנו? צריך לעודד את חבר הכת להעלות שאלות: "מה קורה כאשר אתה מספר למנהיג הקבוצה כי אתה חש כאבי ראש או התכווצות שרירים? תשובתה של הכת תהיה לרוב: "עשה מה שנאמר לך!", "מלא אחר ההוראות!", "אתה משחרר בעיות שנמצאו [הוחזקו] בתוך גופך", "המשך לקיים מדיטציה!". ככל שחבר הכת נוהג בצייתנות, הולכת ומתרחשת הרעה בסימפטומים.
יש לעודד בוחן מציאות של ההסברים שנותנת הכת להשלכות של הפעולה שיושמה (למשל מדיטציה) ולהציע הסברים חלופיים:
*"אולי אתה מבצע מדיטציה במשך שעות רבות מדי"?
*"ייתכן וסוג המדיטציה הזה אינו בריא עבורך מבחינה פיזיולוגית. אולי אתה צריך שיטה אחרת".
*"עד מתי בכוונתך להמשיך ולהשתמש בשיטה זו על תוצאותיה, לפני שתבין כי דרוש שינויי באופייה?".
סיפורים תרפויטיים ומטאפורות:
סיפורים ומטאפורות הם מהכלים האפקטיביים ביותר להעברת אינפורמציה ושינויי עמדות והתנהגות. סיפורים ומטאפורות הם כלים משמעותיים במיוחד בכוחם לדחוק הצידה את טכניקות בלימת החשיבה של הכת. אחת המטאפורות התרפויטיות האפקטיביות ביותר היא סיפורו של הגיבור: בתחילה ישנו מישהו (הגיבור) שהינו "תקוע" [חסום, משהו בולם אותו], אך אינו מודע לכך. לאחר סדרת אירועים, הוא נעשה מודע לבעייה ומחפש אחר משאבים חדשים (אנשים, אינפורמציה] לפתרונה. המשאבים החדשים מספקים נקודות מבט חדשות ואלו מובילות להתנהגויות חדשות. בסופו של דבר, לא רק שהגיבור חופשי מהבעיה שאליה נקלע, אלא הוא מנהל חיים שמחים ובריאים יותר. ניתן להשתמש בתשתית הסיפור הנ"ל שוב ושוב על ידי "אנשי צוות" שונים, שיספרו סיפורים שונים.
שיטה נוספת היא שימוש במטאפורות אקטואליות, בכדי ליצור הקבלה בין כתות לבין סיטואציות הרסניות אחרות. מטאפורה יעילה להמחשת החוויה של מעורבות בכת היא המטאפורה של מערכת יחסים המבוססת על ניצול והתעללות (הניצול יכול להיות פסיכולוגי, פיזי או שניהם יחדיו). "אנשי הצוות" צריכים למצוא דוגמא ליחסים בלתי בריאים בעברם או מתוך סיפור שהובא לאוזניהם בעבר, ולדבר על כך באופן שיוביל את חבר הכת לעשות היקש לסיטואציה בה הוא נמצא כפעיל בכת. למשל ניתן לדבר על אישה מוכה: לתאר כיצד הזהירו אותה אנשים על המזג של בעלה לעתיד, כיצד היא התקשתה להבחין במגרעותיו, כיצד הוא שלט בה באמצעות פחד, אשמה וכאב, כיצד הוא בודד אותה מבני משפחתה וחבריה ועשה אותה תלותית. ולבסוף כיצד היא קיבלה עזרה וברחה מתוך מערכת היחסים הכואבת הזו.
מטאפורות תרפויטיות שגרתיות יותר, שגם עשויות לסייע לחבר הכת: לתאר מצב של נסיעה לטיול שטח עם חברים, שבמהלכו איבד האדם את דרכו בסבך היער. ניתן לציין כי האדם הבעיר אש ואז הניח עלים רטובים על המדורה כדי לעודד עשן ובאמצעותו יהיה יותר קל לאתרו ולחלצו.
המסר שחבר הכת עתיד לקבל מהסיפור: "לעיתים אתה צריך עזרה, בכדי להיחלץ מצרה. זה בסדר לבקש".
עוד כלי אפשרי העושה שימוש במטאפורות תרפויטיות הוא סרטים. למשל, סרט שעשוי להיות אפקטיבי ביותר הוא "המופע של טרומן" בכיכובו של ג'ים קארי. הדמות שמשחק קארי בסרט בוחרת בסופו של דבר בחירות האישית על פני חיים באשליה.
חילופי תפקידים (Switching Roles):
זוהי טכניקה חשובה המסייעת לפתיחת נקודות מבט חדשות, לשיפור התקשורת וליצירת יחסים אינטימיים יותר. שלא כמו ב"משחקי תפקיד" (Role-playing), שבהם "נכנס איש הצוות לנעליו" של חבר הכת במטרה לתכנן ולעצב מיני - אינטראקציות, ב"חילופי תפקידים" מבקש "איש הצוות" מחבר הכת להיכנס ל"נעליו" [נעליו של "איש הצוות"] בכדי שזה יוכל להביט על המציאות מנקודת מבטו של "איש הצוות".
אחד הדרכים לביצוע "חילופי תפקידים" היא להשיב בשאלה למשמע שאלתו של חבר הכת:
כך למשל, אם ישאל חבר הכת: "איך אתה מרגיש בנוגע להצטרפותי לקבוצה?", יש להשיב לו בשאלה: "אם היית במקומי, כיצד אתה חושב שהייתי מרגיש?"
טכניקת חילופי תפקידים זו גורמת לחבר הכת לאמץ את נקודת המבט של "איש הצוות", למעשה ביקש "איש הצוות" מחבר הכת באופן עקיף לתפוס את מקומו [של איש הצוות].
אם "אנשי הצוות" חשים כי אין להם את היכולת להזדהות עם נקודת המבט הכיתתית של יקירם או עם היבטים מסויימים בה (לדוגמה האהבה למנהיג הכת) - עליהם לשהות יותר זמן במחיצת חבר הכת ולשאול אותו שאלות נוספות, בכדי ללמוד להבינו בצורה טובה יותר.
ניתן לתרגל את טכניקת "חילופי התפקידים" ביחד עם "איש צוות" נוסף, כהכנה למפגש האמיתי עם חבר הכת.
השאלות שמופנות לחבר הכת במסגרת טכניקת חילופי התפקידים, נועדו לא רק לעורר את הזהות האותנטית שלו אלא גם להוביל את חבר הכת להתחבר לרגשותיו העמוקים דרך ההתחברות לנקודת המבט של רגשותיו של איש הצוות [בן משפחתו או חברו].
התגובה של חבר הכת תשתנה בהתאם למידה שהוא נתון לשליטת הזהות הכיתתית או מחובר לזהות האותנטית שלו. אם חבר הכת נשלט בידי הזהות הכיתתית אז תגובתו האופיינית תהיה: "אני פשוט אקבל את זה" [בהקשר של אם שבנה נדרש לבקש רשות כדי לפגוש בה]. במקרה שחבר הכת נוטה יותר לכיוון הזהות האותנטית שלו הוא יתבטא באופן הבא: "מממ... זו שאלה קשה".
בהמשך, מומלץ כי "איש הצוות" יציין בפני חבר הכת שהוא מצפה ממנו לכבד אותו, כפי שהוא מכבד אותו. משם להמשיך ולומר כי "איש הצוות" מעוניין כי חבר הכת ישתף אותו בתפיסות שמנחילה הקבוצה בה הוא פעיל ואף ילמד אותו את תכני הקבוצה, וזאת מתוך רצון להבין טוב יותר את חבר הכת ואת קבוצתו.
לאחר שחבר הכת יגיב לבקשה הנ"ל, יש להראות לו כי אנו קשובים לדבריו: איש הצוות יפתח את המשפט הבא שלו במילים: "אז לפי מה שעולה מדבריך..." ואז יחזור על הדברים שנאמרו על ידי חבר הכת אך הפעם במילותיו של "איש הצוות". יש להניח לחבר הכת לדבר על עצמו ולתאר בפנינו את ההיבטים החיוביים לתפיסתו בחברות בכת-חשוב לזכור כי שתי הזהויות: הן הזהות הכיתתית והן הזהות האותנטית זקוקים לאהבה ולתמיכה מפרגנת.
מבנה החשיבה האליטיסטי של הכת ובוחן המציאות:
שטיפת המוח שבוצעה בחברי הכת גורמת להם להאמין כי העולם החיצוני לכת הוא עוין, מלא שנאה ומסוכן. מתייחסים אל חברי הכת, לעיתים קרובות, כמי שאינם רצויים וכמי שנחשבים טיפשים וחסרי התאמה על ידי אחרים. הכת עשויה ליזום תקיפות של חבריה כשהם צועדים ברחובות העיר [בשטח שמחוץ לתחום שליטתה של הכת], כך שחבר הכת מקבל את הרושם השגוי כי כל מפגש עם החברה החיצונית לכת היא שלילי ומאיים (כת ה"מוניס", למשל, שלחה אנשים שיכו את חבריה ברחוב]. באמצעות התקיפות שבוצעו לכאורה ע"י אנשים חיצונים לכת, הכת מנסה לחזק את השקפת העולם קשורת הכת [הזהות הכיתתית], כמו כן המחויבות לקבוצה עשויה להתחזק באמצעות חוויה של "רדיפה", לכאורה.
לאור הנסיבות הנ"ל, צריכים "אנשי הצוות" להתנהג באופן שיעביר ליקיריהם חבר הכת את המסר, לפיו האנשים בעולם החיצוני לכת הם נדיבים ואוהבים. יש להתייחס לאנשים בכבוד ובחיבה, ובייחוד להיות נחמד לחברי הקבוצה. חשוב לזכור כי חברי הקבוצה הם ילדיו, הוריו או קרוביו של מישהו.
בחלק מהכתות נאמר לחברי הכת, כי בני משפחתם פועלים כנגדם או כי משפחתם מנסה לשלוט בהם. ניתן לאתגר את התפיסה זו באופן יעיל, בכך שפשוט נמחיש לחבר הכת כי אנו רוצים לאפשר לו לחשוב באופן עצמאי ולקבל את החלטותיו בעצמו. "איש הצוות" נדרש למצוא דרך להעביר לחבר הכת את המסר כי הוא מעריץ את כוונותיו ושאיפותיו.
באמצעות תמיכה בכוונות הראויות של חבר הכת, צפוי "איש הצוות" לשתף פעולה עם האני האמיתי של יקירו החבר בכת. באמצעות תמיכה זו, הזהות האותנטית של חבר הכת, מקבלת את המסר הבא: "אבא רוצה שאהיה בשליטה. הוא אינו מנסה לשלוט בי, והוא אינו רוצה שאף אחד אחר ישלוט בי".
אם חבר הכת מאמין כי ישנה אפשרות כי הוא יילקח בשבי או יעונה בידי "אלו המנסים לשכנעו להינתק מתפיסותיו" (Deprogrammers), אז יש צורך להבטיח לו שדבר מעיין זה לא יקרה לעולם. לצורך כך, "איש הצוות" יכול לשאול את חבר הכת: "מה עלינו לעשות כדי להוכיח לך, שאנו רוצים להגן עליך? שנעמוד על זכותך לחיות באופן אינדיבידואלי? שנגן על זכותך לפעול בהתאם לאופן ההולם ביותר את רצונך?
אין לשתול בשיחה הצעות שליליות כמו "אנו מבטיחים כי לא ניתן לאיש לחטוף או לענות אותך". במקום זאת יש לשתול בשיחה זרעים חיוביים, כגון: "אנחנו בצד שלך, ואנו נגן עליך מכל אחד שינסה לכפות עליך לעשות משהו כנגד רצונך".
אם חבר הכת מאמין כי אנשים אשר עוזבים את הקבוצה בה הוא פעיל, מאופיינים בחולשה, נגועים בכוחות שטניים, חוטאים או נתונים לשטיפת מוח- אז תרופת הנגד הטובה ביותר היא הפגשתו לחברי כת לשעבר המאופיינים בשמחה ובשגרת חיים יציבה ומתפקדת. הפגישה עם חברי הכת לשעבר המאופיינים בשמחה ובהגשמה אישית מערערת את הפוביות שהטמיעה הכת בחבריה.
בחינת טענותיה של הכת:
כתות נוטות לבוא בהצהרות מוגזמות בנוגע למנהיגיהן, משנתן הפילוסופית וארגונן, בנוסח: "רק אנו יודעים את האמת! בקבוצתנו מצוי המשיח הדגול ביותר שאי פעם נברא".
נטל ההוכחה מוטל על הכת ולא על מבקריה, כלומר על הכת להוכיח את עליונותה ולא עומדת למבקרים החובה לסתור את טענותיה של הכת.
לשם המחשה: אם חבר הכת טוען כי מנהיג הכת שלו הוא דמות המופת הכבירה ביותר בהיסטוריה האנושית ויש בידי המנהיג יכולת לתת מענה לכל סיטואציה או בעייה שמתעוררת. התגובה היעילה ביותר בנסיבות אלו הוא לציין כי ישנם מאות ואף אלפי אנשים הטוענים להיותם "משיח", "אדון נעלה", "מאסטר" וכו'.
מערכות מוסריות המבוססת על עקרונות מוחלטים, באופן בלתי נמנע, מגיעות לנקודה שבה חלק מהעקרונות סותרים זה את זה. המשנה הפילוסופית של הכת מבוססת על עקרונות מוחלטים. יהיה זה חיוני לחשוף את הסתירות הפנימיות בתפיסתה של הכת.
אסטרטגיה יעילה להשגת יחסי אמון ואהדה עם הזהות הכיתתית של חבר הכת היא שימוש באידיאולוגיות של הכת ובהתנהגויות הכיתתיות לשם ביצוע בוחן מציאות, שבמהלכו נבחן אם למעשה הקבוצה מיישמת את האידיאלים שלה עצמה.
כת הסיינטולוגיה, למשל, הינה בעלת תכני לימוד מסוימים אשר עשויים להוביל את האדם לכיוון בריא. באחד מכתבי הרצאותיו של האברד, מייסד כת הסיינטולוגיה, הוא מתאר את הסיינטולוגיה כ"דרך אל האמת" (The Road to Truth), ומדגיש כי דרוש לנקוט בצעדים אמיתיים כאשר נמצאים בחיפוש אחר האמת.
ג'ון אטאק [Jon Atack] מחבר הספר "פיסת שמיים כחולים" [A Piece of Blue Sky] ציין בפני סטיבן חאסן, כי כאשר עסק בטיפול בחברי כת הסיינטולוגיה ורצה לסייע להם לבחון מחדש את מעורבותם בכת הוא היה משתמש בקלטת שמע שבה מוקלטת הרצאתו של האברד, שתוארה לעיל. לאחר שהיה משמיע את ההקלטה וחבר הכת היה מאשר את חיוניות הנאמר בה, היה אטאק מצביע על סתירות ודברי הונאה שנאמרו על ידי מנהיגי הכת במקומות שונים, ביחס לאותה הרצאה.
השימוש שעשה אטאק בהרצאה המוקלטת הנ"ל הוא דוגמה לאופן בו תוכן לימוד חיובי של הכת, עשוי לשמש את "איש הצוות" כדי לסייע לחבר הכת לחשוב באופן עצמאי ולשקול את תכני הלימוד.
חשוב לזכור כי כתות, לעיתים קרובות טוענית לעקרונות מסויימים אך אינם מיישמים אותם בפועל, והן אינן מגשימות את ההבטחות שהעניקו. אם כן ראוי לבחון את הטענות וההבטחות שנעשו ע"י הקבוצה: אם הקבוצה הבטיחה כי באמצעות השימוש בשיטותיה חברי הכת יוכלו לשפר את מנת המשכל - אז יש לבקש אחר הוכחה מדעית לכך.
במקרה אחר, שבו הכת הבטיחה כי חבריה יוכלו להזיז חפצים באמצעות המחשבה - יש לדרוש מהם להפגין יכולת זו באופן מעשי.
המטרה היא אם כן לגרום לחברי הכת להביט על המציאות ואז לגבש הערכה מושכלת לגביה.
פרדוקס:
פרדוקס - זוהי טכניקה לפיה מעודדים את חבר הכת לעשות דבר מה, אשר הוא כבר מבצע בפועל. בטכניקה זו יש להשתמש באופן מצומצם וזהיר, אחרת יש סכנה כי "איש הצוות" יאבד את מערכת יחסי האמון והאהדה עם חבר הכת, ואף ייתכן כי הדבר יתפרש כתמיכה במעורבותו בכת.
דוגמה לשימוש בטכניקה זו מספק סטיבן חאסן שבעת טיפול בחבר כת, הביא בפניו את ההצעה הבאה: "אני סבור כי עליך לעבור לגור במפקדת הארגון בכדי להיות קרוב יותר לגורו (מנהיג האירגון), וכך תוכל לראות מה מתרחש בלב ליבה של הקבוצה". חאסן מציין, כי נוסח הצעתו שהובאה לעיל, עשויי להפתיע את חבר הכת ואת בני משפחתו- אך מדגיש כי נוכח שישנם אנשים שדרושה להם מעורבות גדולה יותר בכת, בכדי שיוכלו לחוות את ההתעללות של הכת. הם יחוו את ההתעללות במידה אשר תקל עליהם לקבל את ההחלטה לעזוב את הכת.
מעבר לכך, כשמומחה כתות ממליץ באופן מעשי על התקרבות לכת, זה מכריח את הזהות הכיתתית לעצור ולחשוב.
לעיתים דרוש ליקירינו לחוות על בשרם את השוני בין האמונות האידיאליסטיות שלהם והמציאות של פעילות הכת והתנהלות המנהיג העומד בראשה.
אם כן השימוש בטכניקת הפרדוקס, עשוי לעודד את חבר הכת לקיום בוחן מציאות שקול, ובתקווה גם להוביל אותו לבחינה מחודשת של מעורבותו בכת.
חשוב לזכור כי השימוש בטכניקת הפרדוקס אינו מתאים לכל מקרה, וישנם מקרים שהשימוש בטכניקה זה אף יכול להזיק, ולכן יש לעשות שימוש זהיר בטכניקה זו.
גישת "ההתערבות האסטרטגית" מעוצבת כך שתוביל לשינוי הדרגתי חיובי, המכוון לאור תיכנון עצמי. השינוי יתבצע תוך קיום סדרת מיני אינטראקציות, בה חוברים יחדיו בני משפחה וחברים בכדי לסייע ליקירם, באופן הכי פחות פולשני.
לעיתים חבר הכת יחליט להתרחק אחרי מספר קטן של מיני אינטראקציות, אבל זה לא תמיד מתנהל כך. כבר מראשית התהליך חברי צוות "ההתערבות האסטרטגית" (SIA Team members) זורעים זרעים בסדרת פעולות מאומצת שעתידה להניב פירות, בדמותו של טיפול מוצלח בעתיד.
