עברית  |  English  |  
ארכיון-לקריאת ניוזלטרים  |  הצטרפו אלינו לפייסבוק  |  לקבלת תמיכה: 03-6708811  |  
קבל ספר במתנה !


לחץ כאן




טרף קל - גורו באסרז - nrg
   

נשים רבות פונות לקבוצות רוחניות דווקא בזמן משבר, ונופלות בידי מורים מניפולטיביים וחמדנים. איילת קדם מביאה ארבעה סיפורים מזעזעים וארבעה כללי זהירות למחפשת הרוחנית.
(
הכתבה פורסמה באתר nrg של מעריב, בתאריך: 17/12/07

נירית (כל השמות בכתבה בדויים), בת 64 המתגוררת במרכז הארץ, הגיעה למשרדי עשרה ימים לאחר שעזבה את הקבוצה הרוחנית. באותם בגדים לבנים שלבשה במהלך הפגישות הקבוצתיות. "אני כל כך מתביישת", לחשה והחלה לבכות. "איך יכולתי להיות טיפשה כזאת ולהאמין, ועוד בגילי".

ארבע שנים שהתה נירית בקבוצה ביחד עם שתי בנותיה. היא הגיעה לקבוצה במצב משפחתי לא קל: היא הסתכסכה עם בתה החורגת מנישואיה השניים, בת עשרים פלוס, שאותה גדלה מגיל צעיר. גם הקשר עם בתה הביולוגית מנישואיה הראשונים, באותו הגיל - לא היה תקין.

כשהגיעה לקבוצה, דרך המלצה של ידיד, חשבה שתמצא שם פתרונות למצוקתה ודרכים לגשר על הסכסוך עם הבנות. שהרי המורה הרוחנית שלה הציגה את עצמה כמי שניחנה באהבה אינסופית נטולת אגו וביכולות תקשור עם אלוהים. ולעתים אף העידה על עצמה כי היא השכינה.

נירית האמינה בכל אלה מבלי לפקפק ואף כתבה לה מכתבי הודיה שפארו את שמה והודתה לה בשיחות טלפון ארוכות ומתישות, כפי שנדרשים לעשות כל חברי הקבוצה. ויותר מזה: בספר שכתבה, נדרשה לכתוב הקדמה שכולה הכרת תודה למורה הרוחנית שלה.

המורה הרוחנית הזאת, פועלת באחד המושבים במרכז, הורתה לנירית לצרף את בנותיה לקבוצה. כשהחליטה נירית לעזוב לדרכה, ניסתה לשדלה להישאר. ומשלא הצליחה - סכסכה בינה לבין בנותיה שנשארו בקבוצה והקשר ביניהן נותק.

כולה אהבה

במקרה אחר הגיעה אלי אישה שנפגשה מספר פעמים עם אותה מורה רוחנית ונפגעה ממנה אנושות. האישה הגיעה אל המורה בעקבות בעלה לשעבר, כביכול לקבל ייעוץ נישואים. במהלך אחת הפגישות עם המורה, היא נתבקשה לכתוב לה מכתב שיתאר את הסכסוך עם הבעל.בניגוד למוסכם, העבירה המורה את המכתב לבעל, שמיהר לצרפו למסמכים ששימשו אותו להכנת תיק הגירושים נגדה. "היא אמרה לי שהיא כולה אהבה והתלמידות שלה הפגינו כלפי כל כך הרבה חיבה", היא נזכרת היום. "קשה לי לעכל שכך התנהגה כלפי".

לא יחסי מין רגילים

כשנפגשתי עם דניאלה, 27, זה היה באמצע תהליך השיקום שלה. במהלכו עברה טיפול פסיכולוגי אינטנסיבי והעתיקה את מקום מגוריה וגם פתחה עסק משלה. שלוש שנים שהתה דניאלה בקבוצת לימוד והתפתחות של אחד ממנחי הקבוצות המובילים בישראל, תושב העיר תל אביב.

לקבוצה הגיעה דניאלה אחרי גירושים מכאיבים. המורה שלה קלט על ההתחלה את הקושי שהיא מצויה בו. הוא קירב אותה אליו והפך אותה ליד ימינו כדי לזכות באמונה. משזכה בו, שידל אותה לקיים אתו יחסי מין.

"לא מדובר ביחסי מין 'רגילים'", הבהיר לה, "אלא באמצעי הנועד כדי להגיע לזרימה אנרגטית". המורה של דניאלה השתלט על נפשה הפגועה. טלפן אליה פעמים רבות מאוד ביום, גם במהלך שעות עבודתה, מבלי להתחשב בכך שאינה יכולה לדבר אתו.  אך היא ל הייתה מסוגלת להגיד לו לא, בשל מצבה הנפשי הקשה. לבסוף פוטרה מעבודתה ולא ידעה מה לעשות.

"עד שיום אחד, שאותו אני זוכרת כאילו היה אתמול", סיפרה, "ישבתי בחוץ וראיתי נמלה שמטפסת ופתאום, אני לא יודעת איך, הבנתי שאני בעצם כמו הנמלה הזאת. קטנה. כזו קטנה. זה היה הרגע שבו החלטתי ללכת".

הכלה שברחה

מירב, בת 23 המתגוררת במרכז הארץ, כבר יצאה מהקבוצה הרוחנית שאליה הצטרפה בשעה של משבר רוחני, והחלה ללמוד באוניברסיטה. למעשה, היא ברחה משם, אחרי ליל שימורים אחד שבו החליטה שאינה יכולה לשהות אפילו דקה נוספת במחיצתו של הגבר הזר שאתו חיתנו אותה שם - בכפייה. מדובר בקבוצה הפועלת עד היום באחת ההתנחלויות והמכריזה על עצמה כמי שמתקשרת עם משה רבנו ועתידה להביא גאולה לעם ישראל, אך מירב הצילה עצמה בזכות כוח הרצון והמחשבה החופשית שעוד נותרו בה. ואם תרצו גם הגורל - בוקר אחד, במהלך שיטוטיה הנואשים אחר גאולה אפשרית, נקרה בדרכה רב היישוב, שמיהר לאסוף אותה לביתו והושיט לה סיוע.

סיפוריהן של הנשים שהובאו כאן שונים זה מזה. אך בכולם חוזרים אלמנטים זהים: הגעה לקבוצה רוחנית בזמן משבר אישי או חיפוש, פיתוח תלות במנהיג/ה מניפולטיבי, ניצול המצוקה, שעבוד. בחמש השנים שבהן אני חוקרת כתות וקבוצות רוחניות, נתקלתי בעשרות נשים שנפגעו במהלך שהותן בקבוצות רוחניות. נפשית, כספית ומינית.

עשרות ואולי אף מאות קבוצות רוחניות וסדנאות מודעות כאלה פועלות בישראל. כולן מבטיחות התפתחות אישית, צמיחה רוחנית ושיפור איכות החיים. בחלק מהמקרים עומדים בראש הקבוצות מורים כוחניים, העלולים לנצל מצבי מצוקה למטרותיהם האישיות: כוח, סקס, שליטה.

כדי לא ליפול, יש כללי זהירות מסוימים שכדאי לאמץ:

כלל זהירות ראשון: לא להצטרף בזמן משבר אישי

גירושין, מוות של אדם קרוב, פיטורין, בעיית בריאות קשה שצצה פתאום - כל אלה עלולים להביא לאי בהירות ולתחושת בלבול וחוסר אונים. במצבים כאלה, יש נשים שמאבדות את ביטחונן העצמי ומחפשות תמיכה, סיוע ומשען.

קבוצות רוחניות וסדנאות מודעות מהוות לעתים מענה למצוקות אלה. במיוחד למי שספת הפסיכולוג אינה בדיוק כוס התה שלה. בקבוצות יש תמיכה ועניין חברתי משותף והן מציעות לימוד פנימי בשיטות ובדרכים שונות. שנשמעות פחות כמו טיפול תמיכתי מצד מטפל זר ויותר כמו צמיחה במרחב תומך, עם אינדיבידואלים נוספים המבקשים לעצמם פחות או יותר את מה שאת מבקשת. מה יכול להיות יותר טוב?

אלא שבמצב של אי בהירות ובלבול, רצוי להימנע מלהצטרף לקבוצות לימוד או לקבוצות רוחניות, אפילו אם אין מדובר בכת הרסנית המפעילה מניפולציות. משבר אישי יכול להציף תכנים תת-הכרתיים  בעוצמות גדולות. מה שבמצב "רגיל"' לא היה קורה. קבוצות רוחניות אינן מנוהלות על ידי מטפלים מוסמכים ולכן אין באפשרותם של המורים המלמדים שם לתת מענה טיפולי מקצועי במקרים כאלה.

קיימות כיום בשוק כיום שיטות פסיכולוגיות טיפוליות שונות ורבות, מלבד השיטות הקונבנציונאליות,  שניתן לברור מתוכן את השיטה המתאימה לך. זה הרבה יותר בטוח מלחפש מענה למצוקה בתוך קבוצה רוחנית.

אני מודעת היטב לעובדה שלא כולן ימהרו לאמץ את העצה שלי. יש מי שנרתעות מטיפול פסיכולוגי, מכל מיני סיבות ומעדיפות בכל זאת את התחליף  הרוחני. לכן נכתבו הכללים הבאים:

כלל שני: אם כבר נכנסת, היזהרי מהפצצות אהבה

העצה הזאת אולי נראית מוזרה. למה מישהו בכלל טורח להזהיר מפני אהבה? זה אולי נשמע מוזר, אבל דווקא בקבוצות רוחניות הרסניות - המצטרפים לקבוצה נתקלים ב"הפצצות אהבה" מצד המשתתפים. כולם בקבוצת המדיטציה אליה הצטרפת מחייכים אליך ונראים נורא נחמדים? את מרגישה שנורא אוהבים אותך בתוך קבוצת ההתבוננות הפנימית שאליה הגעת רק לפני רבע שעה? אל תתני לאהבה הגדולה להטעות אותך. זה אולי זה נשמע נורא, אבל מדובר בהרדמה וטשטוש של קול ההיגיון, ועידוד לשימוש בלעדי ברגשות בלבד.

כשאוהבים אותך יותר מדי אנשים זרים בפחות מדי זמן, בסדנא או קבוצה שהצטרפת אליה - הם מנסים לגרום לך להישאר שם ככל יכולתם. הם משתדלים לתת לך להרגיש בבית, כדי שהקבוצה תהיה הבית שלך ואולי אף התחליף משפחה שלך.

פצצות אהבה מתוקות מרדימות את החושים שלך.

כלל שלישי: שימי לב לנורות אזהרה שדולקות באדום עז

ההבדלים בין כת משעבדת לבין קבוצה רוחנית אינם ניכרים לעתים קרובות. כתות הרסניות יכולות להיראות תמימות למדי ואף מועילות. הרי, אין רע בלי טוב, בדיוק כפי שאין טוב בלי רע. אז איך בכל זאת ניתן לזהות שמדובר בכת?

אם המורה הוא אוטוריטה בלעדית הנתפשת כנבדלת מהשאר, שאותה מאדירים אותו באופן מוגזם, אם משרתים התלמידים את המורה ואף מעניקים לו מתנות, "'תרומות" כספיות ושרותי מין, אם מכריז המורה על עצמו שהוא מואר, או אם תלמידיו אומרים עליו שהוא כזה והוא אינו מכחיש - רוב הסיכויים שמדובר בגורו, מנהיג כת.

כפי שכותב ג'ק קורנפילד בספרו "'אחרי האקסטזה": "כאשר מורים כאלה מוקפים קהל של תלמידים, הרוצים לראות אותם כיצורים מושלמים, הם עלולים להתחיל להאמין בסיסמאות הפרסומת שלהם עצמם... כאשר בתוך המערכת מתפתחת אוירה של ציפיות לא מציאותיות, קל למורה להתנתק ולאבד קשר עם המציאות ולהרגיש, בדומה לאיקרוס לפני שצנח לים, שהוא מסוגל לעוף כך לנצח".

בנוסף לזה, אם הידע שצבר המורה הוא ידע סודי, ממודר, שהנגישות אליו הדרגתית ומוגבלת לוותיקי הקבוצה, בטיעון ש"צריך להבין את הדברים העמוקים הללו וזה לוקח זמן. במשך הזמן תביני על מה מדובר"-היזהרי.

בקבוצות רוחניות "נקיות" - הידע פתוח וגלוי לכל דורש. מידור, משמעו שימוש במניפולציות של שליטה וכוח. ומזה צריך להיזהר.

כלל רביעי: לכי אם תחושות הבטן שלך

הנשים שאותן אני פוגשת, שעזבו בסופו של דבר את הקבוצות הרוחניות ששהו בהן, גם לעתים אחרי שנים ארוכות - סיפרו שתמיד קינן בהן ספק, שכסס ולא נתן מנוחה.

משהו לא נראה להן בקבוצה. הרגיש לא בסדר. אבל הן נטו לייחס את תחושותיהן לעובדת היותן בדרגה רוחנית נמוכה יחסית למורה הרוחני שלהן. כשהן מגיעות אלי, אחרי  העזיבה, ולמרות העובדה שנוצלו - נפשית, כספית או מינית, הן אומרות משפטים כמו: "אני לוקחת אחריות על מה שעשיתי. זו אשמתי ולא אשמת המורה". או: "היו גם דברים טובים שלמדתי שם. אני לא רוצה לפגוע בקבוצה".

ספרי פסיכולוגיה רבים נכתבו על קרבנות גילוי עריות או על נשים מוכות, הנוטות להתייחס באמביוולנטיות גמורה כלפי הגבר המתעלל. הן כמהות אליו, פוחדות ממנו, שבויות בדפוסי השליטה שלו.  הן מתייסרות לנוכח העובדה ש"נקמו בו" כביכול, בכך שהעידו או סיפרו דברים נגדו, כי בכך נפסק מעגל האלימות אבל גם עצם הקשר.

בשנים בהן אני עוסקת בחקר כתות וקבוצות, נוכחתי לדעת כי הסימפטומים אצל נפגעות כתות-דומים להפליא וגם שם התפיסה את המתעלל, במקרה זה ראש הקבוצה-אמביוולנטית.
וכמו שלאב המתעלל יש שותפים לפשע, בדרך כלל האם הרואה ושותקת, כך יש שותפים גם למורה הרוחני: חברי הקבוצה.

כשאישה מרגישה לא נוח בתוך קבוצה הרסנית, לפני או במהלך הניצול שהיא חווה - ימהרו חברי הקבוצה ביחד עם המורה להפנות כלפיה אצבע מאשימה. "את מרגישה לא נוח כי את מגלה התנגדות לדרך הרוחנית", יגידו לה. ויציעו: "פשפשי בנבכי נשמתך ורוחך. וודאי תגלי שם את הסיבות לתחושות שלך. הקבוצה והמורה אינן הסיבות". ויש שיוסיף המורה: "הלא אני כבר מואר. אני נמצא הרבה מעבר לתאוות הבשר והאגו". אז זהו, שלא.

אין דבר כזה אנשים מוארים, כולם בני תמותה. יש מי שאלוהים נוגע בהם להרף עין. לרוב מדובר במגע חולף, שגם מי שזכה לו - אינו ממהר להצהיר על כך בפומבי ולקשור לעצמו כתרים.

מלבד זה, האמירה כאילו המקור לחוסר הנוחות של האישה הוא ההתנגדות שלה לדרכה של הקבוצה היא מניפולטיבית, וכל מטרתה לערער את בטחונה העצמי של האישה ולשלוט בה. אם זה מה שקורה לך, כדאי שתיקחי פסק זמן מהקבוצה. הקשיבי לתחושות הבטן ושתפי חברה קרובה או אדם שאת בוטחת בשיקול דעתו, כדי שתקבלי פרספקטיבה נוספת.

לכתבה המקורית באתר nrg

כל זכויות היוצרים והקניין הרוחני באתר המרכז הישראלי לנפגעי כתות שייכות למרכז הישראלי לנפגעי כתות (להלן "המרכז") או לכותבים וגופי תקשורת אשר נתנו למרכז את הסכמתם לשימוש בחומר. אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, להציג בפומבי, לשנות, לפרסם, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט באמצעי תקשורת אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר, להעביר, למכור, להפיץ או לעשות שימוש מסחרי כלשהו, במידע, במאמרים, בסרטים, בקבצים המופיעים באתר או בכל חלק שלהם, אלא באישור מראש ובכתב מאת המרכז.

 


'המרכז הישראלי לנפגעי כתות (חל"צ)'
רח' בן גוריון 24 (בית ליגב), רמת גן
טל:  03-6708811, פקס: 03/6708822       
דוא"ל -
sos.katot@barak.net.il
 

[חזור למעלה]        [הוספה למועדפים]       [מפת האתר]       [יצירת קשר]

 

לייבסיטי - בניית אתרים