עברית  |  English  |  
ארכיון-לקריאת ניוזלטרים  |  הצטרפו אלינו לפייסבוק  |  לקבלת תמיכה: 03-6708811  |  

זה יכול לקרות לכל אחד / עומרי פריש
   
 
אי אפשר לדעת מראש מי ייקלע למשבר רוחני. רבים מנפגעי המשברים הרוחניים הם אנשים שבאים ממסלול חיים נורמטיבי ומתפקד. לעתים קרובות התרחשה הפגיעה לאחר השירות הצבאי, אם במהלך טיול גדול בחו"ל, או בארץ. חלקם נפגעו מסמי הזיות, אך במאמר זה נדון באלה מביניהם שהם נפגעי משברים רוחניים, והמשבר אינו קשור לשימוש בסמים. צעירים אלה עברו חוויה רוחנית חזקה, ונקלעו למשבר נפשי שמתבטא, אצל מרבית המטופלים שלנו, במצב פסיכוטי. כתוצאה מהתקף פסיכוטי עלולה גם להתפרץ מחלת נפש, בדרך כלל סכיזופרניה או מאניה-דיפרסיה (הפרעה דו-קוטבית).
 
במצב פסיכוטי, תפיסת המציאות של האדם שונה לחלוטין מתפיסת המציאות של הסובבים אותו. מבחינתו, לא מדובר בדמיון ולא בהזיות. אם אדם חושב שהוא אליהו הנביא ושיש לו יכולת להביא שלום עולמי, זו תפיסת המציאות שבה הוא חי, והוא איננו מבין מדוע אחרים אינם יכולים לראות את המציאות באותו אופן.
 
לא קל לסביבה הקרובה להתמודד עם מי שהגיעו למצבים פסיכוטיים, עם צעירה שטוענת שפגשה את אלוהים והוא העניק לה כוחות ייחודיים, או עם בחור החי בחשש שחייזרים מנסים לקחת חלקים מגופו. אין טעם במצב כזה לנסות ולהתווכח עם האדם או להוכיח לו באמצעים הגיוניים שהוא טועה. הנפגעים הנמצאים במצב פסיכוטי זקוקים לתמיכה ולאהבה, ולטיפול מכבד.
 
בטיפול בנפגעי משברים רוחניים, יש ביטוי למצב ייחודי זה בשיח הטיפולי. זו יכולה להיות גישה רוחנית לנושאים שעליהם מדברים, שיחה על "אנרגיות", "לידה מחדש", וביטויים אחרים שחייבים להיות שגורים בפיו של המטפל, ועליו לקבל אותם כקיימים. כאשר מטופל אומר שהיתה לו הארה, אין כוונתו לומר שהפך לקדוש, אלא שחווה חוויה רגשית בעוצמה גבוהה מאוד, עם תובנות חזקות. אסור שמטפל יזלזל בזה או לא יכיר בקיומה של השפה הזו. בטיפול תרופתי יש, לדעתי, לעשות שימוש רק במידת הצורך ובמינונים הנכונים. אינני מאמין במינון גבוה שישיג אפקט מהיר ו"כניעות" של המטופל. אני מעדיף טיפול שאינו נעשה בכפייה, כדי להחזיר את המטופל ללקיחת אחריות על חייו וליכולת בחירה.
 
 
שהייה במרכז רוחני, נהייה אחר גורו, או תרגול ממושך של מדיטציות שונות – כל אלה משפיעים בצורה שונה על אנשים שונים. כיום חווים צעירים רבים חוויות אלה, וברור שלא כולם נפגעים. בכפר איזון אנו רואים את המקרים שכן נפגעו, ואין ביניהם מכנים משותפים רבים. זה יכול לקרות לכל אחד. אנו פוגשים אנשים שלא היה להם או למישהו במשפחתם רקע פסיכיאטרי כלשהו, שמסלול חייהם היה תקין ולעתים קרובות אפילו מעל לנורמה: מצטיינים בלימודים, בוגרי יחידות צבאיות מובחרות, כאלה שכבר עברו חוויות קשות בחייהם והתמודדו איתם יפה. נראה שכל אחד מאתנו, בהצטברות מסוימת של נתונים, יכול להיכנס למצב פסיכוטי.
 
עם זאת, יש כמה גורמים שיכולים כנראה להגביר את הסיכון: מצב נפשי ורגשי עדין, סביבה זרה וללא חברים, אירועים טראומטיים שנחרתו בתת-מודע ולא היינו מודעים להם, וכן עייפות ותזונה לא מסודרת. פעמים רבות "ריטריטים" רוחניים או של מדיטציה מרכזים בדיוק את התנאים האלה: התזונה מצומצמת, שעות השינה מוגבלות, ולאנשים אין היכרות מוקדמת זה עם זה. במדיטציית ויפאסנה, למשל, יש מידה מסוימת של דמיון לחוויה של שימוש בסם ל.ס.ד. התהליך אמנם איננו כימי, ואיננו מהיר ומיידי – ל.ס.ד משפיע תוך 30-60 דקות, ובוויפאסנה יכולים לעבור יומיים-שלושה עד שתיווצר מעין פתיחה של התת-מודע. כאשר אתה יושב ושותק יום אחר יום, אתה מתחיל בעצם לחפור בנפשך, לפתוח מגירות כמוסות. אצל חלק קטן מן האנשים, פתיחת המגירות האלה יכולה לגרום למצב פסיכוטי.
 
רבים מן הנפגעים שאני רואה הם אנשים של קצוות, שרואים את העולם בשחור ולבן, שהם פרפקציוניסטים ולא גמישים. גם לאנשים הסובלים מ-ADHD חוויות רוחניות מרוכזות יכולות להיות מאתגרות יותר מאשר לאחרים. קבוצה נוספת היא אנשים סגורים ומופנמים, שבקבוצה רוחנית נחשפו פתאום לעוצמה שאיפשרה להם להתנהג שלא כדרכם, והאחרונים – כאלה שבעברם אירועים טראומטיים שונים. אצל הבנים, בולטות מבין אירועים אלה חוויות מן השירות הצבאי, בעיקר מפגש עם המוות, ואצל הבנות – פגיעות מיניות, גירושי הורים קשים, או שכול לא מעובד במשפחה. גם אנשים רגישים ויצירתיים מאוד, שממילא כנראה מגיבים בצורה שונה מאחרים לעוצמות חזקות, עלולים להיפגע.
 
כמו בשימוש בסמים, גם כאן, יכולים להיות רבים שיתארו את החוויה של מדיטציית ויפאסנה כטובה מאוד, כמביאה לשינויים חיוביים בחיים, בתובנות, בתפיסת העולם. אם לא הייתי חוזר ונתקל בנפגעי הוויפאסנה, לא היה לי דבר נגדה. הייתי רוצה שתהיה מסננת כלשהי למשתתפים בקורסים, אף שברור שגם מסננת כזו לא בהכרח תוכל לנבא מי מועד לפורענות ומי לא. כמו כן, הייתי רוצה שיהיה מנגנון שיאפשר לאתר ולסייע במקרה שמשבר נפשי מתחיל להתהוות, ושמארגני הסדנאות יעמדו בקשר עם המשתתפים לאחר שבוע-שבועיים, כדי לוודא שחזרו למסלול חייהם הרגיל.
 
 
-----
עומרי פריש הוא עובד סוציאלי, מייסד ומנהל כפר איזון – המרכז הישראלי לטיפול בתרמילאים.
 
 
 
 
 


Go Back  Print  Send Page

כל זכויות היוצרים והקניין הרוחני באתר המרכז הישראלי לנפגעי כתות שייכות למרכז הישראלי לנפגעי כתות (להלן "המרכז") או לכותבים וגופי תקשורת אשר נתנו למרכז את הסכמתם לשימוש בחומר. אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, להציג בפומבי, לשנות, לפרסם, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט באמצעי תקשורת אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר, להעביר, למכור, להפיץ או לעשות שימוש מסחרי כלשהו, במידע, במאמרים, בסרטים, בקבצים המופיעים באתר או בכל חלק שלהם, אלא באישור מראש ובכתב מאת המרכז.

 


'המרכז הישראלי לנפגעי כתות (חל"צ)'
רח' בן גוריון 24 (בית ליגב), רמת גן
טל:  03-6708811, פקס: 03/6708822       
דוא"ל -
sos.katot@barak.net.il
 

[חזור למעלה]        [הוספה למועדפים]       [מפת האתר]       [יצירת קשר]

 

לייבסיטי - בניית אתרים