ד"ר דוד גרין, מומחה בכיר בפסיכולוגיה קלינית ומנהל "מכון גרין" לפסיכולוגיה מתקדמת בתל אביב, מתמחה בנושא כתות זה 25 שנה. במשך השנים טיפל בעשרות אנשים שהצטרפו או עזבו כתות ובבני משפחותיהם. הוא מבקש להדגיש שההבחנה שלו כללית ואינה מתייחסת לקהילתו של שי טובלי.
לדברי גרין, ההגדרה "כת" נתפסת כסטיגמה שמשתמשים בה אנשים חיצוניים לקבוצה, ולכן כתות לא מגדירות עצמן ככת אלא כ"קבוצה", "ארגון", "קהילה" וכו'. על פי הגדרתו, כת היא קבוצה שמתארגנת סביב מנהיג כריזמטי המקבץ סביבו חסידים הסרים למרותו. ברוב הקבוצות ההצטרפות עוברת תהליך מדורג של סמינר או קורסים.
הכל במסווה של למידה. זה נקרא 'מכון', 'בית ספר' או 'סמינריון' - וזה מקדם את התהליך של שטיפת מוח או רפורמת חשיבה. בדרך כלל המנהיג שואב את כוחו הדתי או המוסרי מכוח עליון חיצוני. זה יכול להיות כוח אלוהי או איזשהו גורם חיצוני אזוטרי לחלוטין. זה למעשה נותן את הבסיס האבסולוטי לאמירותיו... התהליך מתחיל דרך מסר חדש או חדשני (של המנהיג), שסותר תזות קיימות".
בשלב הבא, אומר גרין, המנהיג הופך את המסרים שהעביר בעל פה לכתבים מקודשים, שלא ניתנים לערעור. בהמשך, יש גיבוש ארגוני שהופך את הקבוצה למבנה מאוד היררכי וממודר מהמנהיגות כלפי מטה. בנוסף, קיים בסיס כלכלי הכולל גיוס כספים מהמצטרפים לקבוצה ובחלק מהכתות - מסירת נכסים של המצטרפים וגיוס כספים בקהילה הכללית.
בשלב הזה כבר "יש כניעה מוחלטת של המאמינים לסמכות של המנהיג או של המנהיגות, הקבוצה מפתחת לאט לאט תפיסת עולם משותפת וסגנון חיים מסוים. האידיאולוגיה, בין אם היא דתית או מכל סוג אחר, היא נוקשה ביותר. החיזוק של הקבוצה דורש ניתוק הדרגתי מהעולם הקודם של האנשים וזה, בדרך כלל, דורש ניתוק מהמשפחה. יש בני משפחה שמנסים להפעיל כוח היוצר וכחנות שהרבה פעמים רק מחזקת את התפיסה של האנשים שבפנים, ואז כמעט אין דרך להוציא אותם".
במקרים אחרים, הוא אומר, "הכעס של ההורים על הילדים הוא כל כך גדול והאנטגוניזם משני הצדדים הוא כל כך חזק, שההורים ברגע מסוים מוותרים על הילדים. חלק גדול מהקבוצות משתמשות בטכניקה שנקראת 'הפגזת אהבה'. גם ההורים צריכים לעשות אותו דבר בדיוק, מתוך תקווה שיום אחד הילדים יחזרו למסגרת של חשיבה עצמאית ויוכלו להיות אנשים פרודוקטיווים בקהילה. ויתור על הקשר בזמן המשבר הוא בוודאי לא הדבר ההוגן".
האם כת היא בהכרח דבר שלילי?
"רמת ההרסנות יכולה להתפרש על רצף מקל ועד קשה - כשהקריטריון הוא עד כמה האדם שמצטרף לקבוצה מפסיק להיות פעיל בקהילה שממנה הוא בא. ככל שאדם יכול לשמור עדיין על מערכת יחסים קודמת עם המשפחה, על סגנון החיים שלו, על תפיסת עולמו הקודמת ולתפקד ברמה סבירה גם במקצוע וגם מבחינה משפחתית - הקבוצה נחשבת לפחות הרסנית. מצד שני, ככל שההתבדלות הולכת וגדלה, המסרים הם יותר ביזאריים, בלתי מציאותיים ולא לוגיים - הקבוצה נחשבת להרסנית יותר. אחד הקריטריונים הוא מידת השתלטנות של המנהיג. ככל שהוא יותר דומיננטי, מונוליתי ושולט ללא מיצרים באנשים, אז הקבוצה מוגדרת כיותר הרסנית ושלילית".
תוך כמה זמן אדם נשאב לכת?
"זה יכול להיות גם ימים. אדם הולך לסמינר ויוצא מואר, עם חוויה מדהימה ששינתה את החיים שלו. זה כמובן כתוצאה ממניפולציות בלתי רגילות שהופעלו עליו: לחץ קבוצתי, טכניקות של היפנוזה קבוצתית וכו'. הסמינרים האלה בנויים בתחכום בלתי רגיל ויש בהם הרבה מאוד טכניקות של שכנוע פסיכולוגי שנלמדו היטב על ידי האנשים שמפעילים את הקבוצות. כשאתה מגיע לקבוצה אז יש לחץ קבוצתי חזק מאוד, מעט מאוד שעות שינה, הפצצה של מידע שלא ניתן לבדוק אותו, טכניקות של מדיטציה או דמיון מודרך שגורמות לאנשים לשנות את התפיסה של עצמם".
ד"ר גרין פסימי באשר ליכולת לשכנע אנשים לעזוב את הכת, במיוחד אם הם עברו את מה שהוא מגדיר כנקודת האל-חזור, שבה ההשתלטות של מנהיג הכת על מחשבתם היא מוחלטת.
אז מה אפשר לעשות?
"להוציא מזה את האנשים זה מאוד קשה, אבל אם עדיין נשמרת אצל האנשים היכולת לשמור את הביקורת אז הרבה פעמים יש איזו נקודה שמערערת את הביטחון שלהם כלפי המנהיג. לפעמים נחשפים מעשים שגורמים לחלק מהאנשים להתפכח או להבין שאולי עבדו עליהם".
