עברית  |  English  |  
ארכיון-לקריאת ניוזלטרים  |  הצטרפו אלינו לפייסבוק  |  לקבלת תמיכה: 03-6708811  |  
קבל ספר במתנה !


לחץ כאן




תקנני בעצה טובה מלפניך - עמית קדם
   
דף הבית >> מאמרים >> מאמרים בנושא נפגעי כתות >> תקנני בעצה טובה מלפניך - עמית קדם
בס"ד

פורסם בגליון
 אדרבה - ירחון עולם התשובה גליון אייר תשע"ג

מה עושה בעל תשובה שדמות הרב שלו התרסקה אל נגד עיניו?
את שנותיו הטובות ביותר נתן בעבורו והלך בעקבותיו.
חיזק את עצמו פעם אחר פעם אל מול הסדקים שהלכו והתרחבו ואל מול השאלות שהלכו והתעצמו.
חיזק את עצמו באמונת חכמים ובתמימות והאמין כל כולו שהכל זה רק נסיון באמונה.
עד שהכל קרס.


כיצד יאסוף את השברים? כיצד יהיה מסוגל להאמין שוב ברבנים?
כיצד יחזור וישכנע את עצמו שלא אלמן ישראל וכי יש עדיין גדולים שראויים לאמון שנותנים בהם? וכיצד ניתן להבדיל בינהם?
השאלות שעומדות לפתחו נוראיות, הרות גורל.
מהי בכלל אמונת חכמים? מהי דעת תורה?
האם כן יש רבנים בעלי רוח הקודש שיש לבטל את דעתך מולם גם כאשר כל החושים הפנימיים שלך זועקים ומתריעים על סכנה הולכת וגוברת.

כיצד יוכל לעמוד אל מול השאלות הללו דווקא בשעת שבר גדול כל כך?
דווקא כשהוא מרגיש נטוש ונבגד וכל מה שהאמין בו התרסק בקול דממה דקה.
ומי ייתן מענה על כל אותן שאלות נוראיות ומי ירפא את השבר ויקומם מחדש את האמונה המוטלת ארצה.
לטלטלה הרגשית העוברת עליו בשעה קשה זו אין מענה אלא חיבוק חם ותומך ללא כל שיפוטיות וביקורת ומתוך בקשת נחמה של שותפות אמיתית לשבר.

והרי לא מדובר רק על החסידים עצמם אלא על כל מי שיראת אלוקים נוגעת לליבו.
הרי בין הרבנים שהאמונה בהם מתערערת יש כאלה שראו אצלם עבודת ה' פלאית וסיפורי מופתים שהלכו והתרבו, למדנות מעמיקה וידע עצום בתורה,  עבודת המידות וגמילות חסד מפליאה.
איך נעלם המושג של 'המאור שבה מחזירן למוטב'? הרי תורה ותפילה  וקדושה בודאי היו כאן ואיך לא פעלו את פעולתן?

חז"ל כבר הזהירו ואמרו: "אל תאמין בעצמך עד יום מותך, שהרי יוחנן כהן גדול שמש בכהונה גדולה שמונים שנה, ולבסוף נעשה צדוקי" [ברכות כ"ט].
אבל גם אחרי שהזהירו אותנו ואמרו שזה עלול לקרות, עדיין השאלה מקננת בלב: כיצד זה יכול לקרות?

אין לנו את האפשרות לתת תשובה לשאלה הנוקבת הזו, הנוגעת לרבנים עצמם.
ואם אין לנו את היכולת לענות, אולי אין זה בכלל מתפקידנו.
אבל על שאלה אחרת אנחנו יכולים ומחויבים לענות: מהו תפקידנו כתלמידים וחסידים?
הלא חז"ל אמרו במסכת אבות "עשה לך רב". כלומר, אתה הוא זה שמחויב בזה, ואתה הוא זה שצריך לעשות.
ואת גבולות החיוב הזה והאופן שבו הוא צריך להיעשות צריך לבחון וללמוד , ובתקופה הנוכחית הצורך הזה הפך לחיוני עוד יותר מתמיד.

והרי לא מדובר רק על רב כזה או אחר אלא נראה שתופעות כאלו הולכות ומתרבות וכל רב שכונתי כבר מוכתר על ידי תלמידיו לבעל רוח הקודש שיודע לענות על כל שאלה עוד לפני שנשאלה וכל מי שניחן במעט כריזמה בתוספת חושים מחודדים עוטה על עצמו בן לילה מעטה של מסתורין וגינוני אדמו"רות.
לשאלות עצמן ראוי להקדיש דיון ארוך ונרחב לכל אחת ואחת.
דיון תורני אמיתי שיתבסס על מראי מקומות מכל חלקי התורה ועל הפרקטיקה היהודית בכל הדורות, ויבדוק מהי משמעותה של אמונת חכמים ומה הגדרתה וכיצד מפרשים את 'אפילו יאמר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין'.
דיון שיבדוק בראיה הסטורית רחבה כיצד התפתחה בדורות האחרונים ההגדרה של 'דעת תורה' ומה משמעותה בהנהגות הפרטיות של כל אדם וכיצד אם בכלל היא קשורה לאמונת חכמים.

כל כך הרבה השקפות מוטעות השתרבבו תחת הכותרות הללו וכל כך הרבה עוולות התכסו תחת האצטלה הזו. ואולי ניתן לומר בזהירות שדווקא במישור האמוני הזה לקתה תנועת התשובה ברוב מכותיה והולכת וכושלת היא פעם אחר פעם בבירור הזה ממש.
ומי יוכל ליטול על עצמו מלאכה של בירור שכזה? בעת שכזו עלינו להדרש למלאכת בירור משותפת שתאחד את כל מי שהדבר נוגע לליבו שיביא את מה שקיבל מרבותיו ואת מה שלמד במשך השנים על מנת ללבן את הסוגיה הזו יחדיו, כתף אל כתף 'ואיש את אחיו יעזורו'.
מאמר זה הינו יותר מכל דבר אחר קריאה לבירור משותף שכזה מעל דפי 'אדרבה' ובכל מסגרת אפשרית אחרת.

ואנו עצמנו אין לנו אלא להתלות באילנות גדולים ולהביא את דברי קודשו של הרב לוי יצחק בנדר זצ"ל. הרב בנדר היה דור רביעי לקבלה בעל פה של תלמיד מובהק מרב מובהק עד לרבי נחמן מברסלב, וזכה ללמוד מאנשים שהכירו את רבי נתן מברסלב, תלמידו של רבי נחמן. לאחר ששרד את אימת מלחמת העולם השניה ואת הקומוניסטים עלה לארץ ישראל והקים מחדש את תנועת חסידות ברסלב. עליו כתב רבי שמואל שפירא זצ"ל שהוא המוסמך בכל דבר וענין בחסידות ברסלב.

בסדרת הספרים 'דיבורי אמונה' (חלק ב' שיחה י"ח) הובאו דבריו הנוקבים על הנהגת מתן העצות בחסידות ברסלב. נראה שדבריו אלו נצרכים היום יותר מאי פעם כאשר מתרבים יותר ויותר נותני העצות הפסקניות מתוך אצטלה של ידיעת הכל, ולדאבוננו הרב פשטה תופעה זו במידה מרובה בקרב חסידי ברסלב.
מן הראוי היה להביא מאמר זה במלואו אך נסתפק בחלקים העיקריים ממנו:

"לא רק אנשי שלומנו מאז ומקדם לא נהגו 'לתת' עצות, אלא גם רבינו עצמו לא היה מדרכו להרבות בנתינת עצות פרטיות...
בדרך כלל עצם הצגת השאלה ובקשת העצה והנידון סביבה- אלו עצמם מביאים תועלת, ובעבור זה נוהגים להתייעץ עם אדם גדול.
אך לומר לזולת 'עשה כך' זה לא שייך כלל.
כי איך יכולים לומר לאדם מה לעשות בפרטות?
אמנם יש לנו ספר 'ליקוטי עצות' אך הוא עצות 'כלליות' לכלל כולו, אך לאדם באופן פרטי לא יתכן לומר 'עשה כך'.


וכמובן שאם אין יכולים לתת עצות- אסור לתת עצות!
ואם תשאלו הרי יש כאלה שנותנים עצות- כלום אפשר לעשות משהו נגדם?
ובודאי סכנה גדולה לקבל עצות מכל אחד.


לפעמים אפשר לשבור את האדם לרסיסים ולשברי שברים על ידי ה'עצות' שנותנים לו...
רגיל הייתי שר' אברהם ב"ר נחמן (בעל ביאור הליקוטים) לא השיב מעולם על שאלות פרטיות שהעלו בפניו.
כי כששאלו אותו דבר שנוגע לשולחן ערוך- בודאי לא היה לו להרבות בדיבורים, כי הרי יש שולחן ערוך מפורש כיצד לנהוג בשאלה מסויימת זו.
וכן הוא בדבר הנוגע בעבודת השי"ת , שלכל עניין יש פתרון ברור שניתן להשיב עליו בקיצור.
אך מעולם לא שמעתי שהשיב 'עשה כך' בעניני האדם וצרכיו...


כי כך נוהג הצדיק.
הוא לא מורה ומייעץ בפירוש מה לעשות- כדי לא ליטול מהאדם את הבחירה.
כי לפעמים השואל אינו אוחז כלל באותה שעה במדרגה זו, לעשות כפי שהצדיק יורה לו אבל בכל זאת אם יצוה יוכרח לציית.
נמצא שנטל את הבחירה ממנו.
על כן נוהג הצדיק שלא לומר ולצוות בפירוש 'עשה כך' רק מרמז לו את דעתו ובד בבד הוא משאיר ביד האדם את ההחלטה הסופית והחפץ יזכה, והחדל יחדל...


...כי כל זמן שהאדם חי בעולם הזה מוכרח שתהיה לו זכות הבחירה, ועקב כך נמצא האדם בסכנה תמידית שלא יפול ל'נוקבא דתהומא רבה' חלילה, אך את הבחירה לא נוטלים, יהיה מה שיהיה. 
וגם הצדיק הגדול והקדוש ביותר יש לו בחירה, אמנם בדרך שלו, אך את הבחירה לא נוטלים כל זמן שהאדם חי עלי אדמות, יהיה מי שיהיה.
ולכן רבינו לא היה מייעץ ומצווה בפירוש, כדי שלא ליטול את הבחירה, אלא לתת את האפשרות ביד האדם עצמו להחליט...


...וזה פירוש 'התבודדות כראוי' המוזכר בדברי רבינו שרבי אברהם ב"ר נחמן היה אומר על כך שהתבודדות כראוי ביאורה שהאדם יבקש מהקב"ה עצה למעשה, מה לעשות ואיך לעשות, וממה להמנע כדי שלא להכשל ובוודאי ללא כל ספק על ידי הריבוי בתפילה- יגיע בעזר ה' לעצה הראויה.
זכורני שהשידוך שלי נמשך זמן רב, כמה חודשים, ואצל כל מי ששאלתי מאנ"ש לא נעניתי בתשובה ברורה.
תמיד בהעלותי את השאלה, הייתה התשובה מעין זאת: "און וואס זאגסטו"- ומה אתה אומר?...


הגם שלא היה לי מה לומר, ומה ידעתי בכלל לפסוק?
אך כאמור לא היה נהוג אצל הצדיק ולא אצל תלמידיו להשיב על עצה פרטית ולומר לו 'עשה כך'.
רק כאשר הצעתי את מה שעלה ברעיוני כיצד לנהוג, אז הסכימו עם דברי, אבל לפני כן שאלוני: "און וואס זאגסטו"...


צריך לדעת שהתנהגות זאת אינה נובעת מפני ש'אין יודעים' מה לייעץ, כי אנו עניי הדעת, אמנם איננו יודעים, אבל צדיקים הרי יודעים ברוח קדשם מה צריך לעשות ומה לא לעשות כי הרי בעלי רוח הקודש יודעים היטב מהו הרצון העליון.
ומדוע באמת אינם מגלים דעתם, כי כאמור, אם יגלו דעתם, שהיא בעצם דעת עליון, יהיה זה ביטול הבחירה ממש... ותכלית הבריאה בעולם הזה היא שכל אחד יהיה לו זכות הבחירה לבחור בטוב או ברע ח"ו.
ורק כך מתמלא רצון הקב"ה בבריאתו.
אלא מאי, זאת היתה עצת הצדיק אליו: בקש והתפלל להשי"ת שתדע מהו הרצון העליון האמיתי, וכאשר יאירו לך מן השמים, על ידי תפילות ותחנונים רבים, אזי בודאי תגיע למטרה הראויה ולעצה הנכונה והמועילה ביותר."


האחריות המוטלת  על האדם עצמו, על פי הנהגה זו, היא נוקבת עד עמקי תהום.
אין עוד קיצורי דרך של למצוא מי שיחליט בשבילי ויחסוך לי את הבירור האישי שלי.
בעניני הלכה יש את ה'שולחן ערוך'.
בעניני עבודת השם הכלליים ניתן למצוא פתרונות בספרים.
אבל "בעניני האדם וצרכיו" – והלא בזה עוסקות רוב ככל השאלות המטרידות אותי - עלי מוטלת האחריות לגלות את נגיעותי ותאוותי ואת כל אותם המקומות בהם אני מרמה את עצמי.
המשימה הכמעט בלתי אפשרית הזו תוכל להתרחש רק על ידי ריבוי התפילות והתחנונים ומתוך האמונה כי אכן הקב"ה יכול להנחות גם אותי בעצה אמיתית אם אכן אבקש אחריה.
וגם אם נראה רבים שתחת הנהגה זו התירו לעצמם ללכת בשרירות ליבם הרע הרי על זה כבר אמר החכם מכל אדם 'כסיל חפץ בהתגלות ליבו' ואין בזה כדי להרחיק אותנו מהחתירה אחר העצה האמיתית דרך ההתבודדות והתפילה.

וגם אם אין כאן מזור שלם לשבר שמשאירה אחריה כל קריסה כזו של רב וקהילה הרי לפחות יש כאן קריאת כיוון ואמת מידה להתחלה חדשה.
זמן רב מידי היינו עסוקים בתורת "מי הוא רב".
הגיע הזמן ללמוד "מיהו ומהו תלמיד".
תורת החירות והאחריות של בעל בחירה.
ובביאת משיח צדקנו, הרב והרבי האמיתי של כלל ישראל, ננוחם.

אולי יעניין אותך לקרוא גם: הרב שמואל אליהו ב - 17 שאלות ותשובות על הרב מהצפון 



 

Go Back  Print  Send Page

כל זכויות היוצרים והקניין הרוחני באתר המרכז הישראלי לנפגעי כתות שייכות למרכז הישראלי לנפגעי כתות (להלן "המרכז") או לכותבים וגופי תקשורת אשר נתנו למרכז את הסכמתם לשימוש בחומר. אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, להציג בפומבי, לשנות, לפרסם, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט באמצעי תקשורת אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר, להעביר, למכור, להפיץ או לעשות שימוש מסחרי כלשהו, במידע, במאמרים, בסרטים, בקבצים המופיעים באתר או בכל חלק שלהם, אלא באישור מראש ובכתב מאת המרכז.

 


'המרכז הישראלי לנפגעי כתות (חל"צ)'
רח' בן גוריון 24 (בית ליגב), רמת גן
טל:  03-6708811, פקס: 03/6708822       
דוא"ל -
sos.katot@barak.net.il
 

[חזור למעלה]        [הוספה למועדפים]       [מפת האתר]       [יצירת קשר]

 

לייבסיטי - בניית אתרים