סוגיית הזכרונות המודחקים/הכוזבים היא סוגיה מורכבת בשדה הפסיכולוגי ובשדה המשפטי.
רבות נאמר ונכתב על כך.
ניתן לקרוא שלל מאמרים על היבטי התופעה באתר "פסיכולוגיה עברית" כאן.
בחוברת שיצאה בשם "ילדות ביעותים וזיכרון תעתועים" ניתן לעיין בחומרים שנאספו על ידי הורים שבניהם שוהים בתוך כתות ונזכרו בפגיעות המיניות תחת לחץ המנהיג. (לחץ ושכנוע. אפילו לא חלום).
חשוב לציין שהמשפחות שחקרו את הנושא בשנים האחרונות ופרסמו את המידע והחוברת, אינם שוללים את האפשרות להיזכרות כנה בגין מעשים שהודחקו על ידי נשים שנוצלו בילדות. תופעה אמיתית זו מנוצלת לרעה על ידי מנהיגי כתות.
יוצאי כתות מעידים כי במהלך שהותם בכת כוונו להיזכר בהתעללות מינית שעברו בילדותם, תוך שיחות ארוכות עם המנהיג/ה, שכנוע ולחץ להיזכר במעשים דמיוניים כמו: 'כל מי שהגיע לקבוצה שלנו וחווה התנגדות לקבוצה הבין מאוחר יותר שזה בגלל התעללות שחווה בילדות לכן כנראה שזה גם מה שקרה לך'.. או: "את לא זוכרת שאביך התעלל בך? זה חייב להיות. נסי להיזכר.. אני אומר/ת לך שכך היה. נסי שוב"..
לאחר שעזבו את הכת הבינו כי הם תומרנו להאמין כך על-ידי המנהיג, אבל הנזק העצום כבר נעשה.. המעוניינים בחוברת מודפסת מוזמנים לפנות אלינו במייל:[email protected]
המעוניינים לעיין במהדורה דיגיטלית של החוברת, יכולים לעשות זאת כאן.
